בן האדמו"ר מגור: לא נשמעה כל הבטחה שנסיים בניצחון

"החיים והשלום וכל טוב

הנה באתי בכתובים להשיח מהרהורי ליבי, אחרי שנשאלתי כה וכה ככלות המערכה, על כן אמרתי להאיר ולעורר נקודת האמת ולהתבונן כחסידים במבט ראוי ונכון, לדעת הדרך אשר נלכה בה בימים אלו.

עינינו ראו ולא זר וכנפעמים היינו נוכח המחזה הטהור שנגלה לנו בשבועות האחרונים, עת נקהלו ופעלו אלפים רבים מאנשי שלומינו היקרים, חסידים ואנשי מעשה, זקנים עם נערים, אשר התייצבו כאיש אחד בלב אחד מתוך התלהבות דקדושה ומסרו כל כוחם לקיים רצון צדיק, בהפקירם עתותיהם לקדש שם שמים בעיר הקודש והמקדש, בהחדירם

בנפש צאצאינו גודל יקרת מצות השמיעה לקול דברי חכמים, לצייתם באמונת אומן.

והזמן גרמא, בקוראינו עתה הפרשיות העוסקות בתהלוכות האבות הקדושים וכדאיתא "מעשה אבות סימן לבנים"

)ויפה שיחתן של עבדי אבות, דייקא – בהדגשה על 'עבדי אבות' בלשון רבים, ולמרות שהתרחשות המעשה והדיבורים

היתה של אליעזר לבדו( וכידוע הקריאה מעורר הזמן. והנה בפרשתן, בשליחות הראשונה בתורה בין הרב לתלמידו,

עת שלח אברהם את אליעזר לקחת אשה לבנו ליצחק, ואחרי הסבירו לו כל פרטי שליחותו, שואלו אליעזר כדת מה לעשות "אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי"?

ויש להתבונן, הלוא אאע"ה צדיק הדור היה יכול לענות לאליעזר בפשיטות לצאת לשליחות ולהבטיחו שיצליח וכפי שאכן כך היה. ועל אף שהתפלל ובירכו "הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם" אף על פי כן אמר לו: "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך וניקית משבועתי זאת". ואולי נראה לומר, כי אאע"ה ביקש להשריש בתוכנו מיד בשליחות הראשונה בתורה, כי עיקר השליחות של צדיק היא מעשה השליחות והשמיעה בקולו.

וכה לימדונו חסידי קמאי, שענין בואנו לפני הצדיק לשאול, גם בשאלות בעניינים של עשיית שידוכים או עסק פלוני וכיו"ב, היא לדעת היאך השי"ת רוצה שנתנהג. עבודת החסיד בשאלה, היא מסירת וביטולרצונולדעת את רצון הבורא.

מטרתו בשאלתו אינה כדי לשמוע תשובה שתביא להצלחה הנראית בעיני בשר. תכלית ההולכים בדרכי החסידות בעולם הזה היא אך כדילקיים ולעשות רצון אבינו שבשמים, וכאשר יש לאדם ספק מהו רצון ה', אזי שתל לנו הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו צדיקים שבכל דור ודור להורותנו המעשה אשר נעשה כרצונו ית'.

ידוע לכל, עד כמה נוגע לנפש רבוה"ק ענין שמירת שבת בפרהסיה בארץ הקודש. בתקופה האחרונה עמד כבוד שמים

על הפרק בעניין קדושת השבת וקדושת ירושלים, והרצון המבוקש במערכה בעיה"ק ירושלים היה להרבות כבוד שמים ולהביא רבבות אלפי ישראל להכריז קבל עם ועולם כי קדושת השבת עומדת בראש מעייניהם, ואפילו במידה ולא יצליחו להביא לבחירת ראש-עיר חרדי, זה היה רצון השי"ת מאיתנו.

מתחילת הדרך לא נשמעה כל הבטחה שהמערכה תסתיים בניצחון, רק זאת הונחינו להתאמץ ולהשפיע בכל הכוחות להביא מה שיותר אנשים להרבות כבוד שמים ולהצביע בעד קדושת השבת. בוודאי כל יחיד ויחיד שזכה ליטול חלק בקידוש שם שמים גדול זה, עשה שליחותו נאמנה ונקרא חביב לפני המקום כדאי' במדרש פר' שלח 'אין לך חביב לפני הקב"ה כשליח שמשתלח לעשות מצוה ונותן נפשו כדי שיצלח בשליחותו'.

אחי ורעי היקרים, חיזקו ויאמץ לבבכם! עיקר חייו של החסיד הוא לעשות רצון אבינו שבשמים להתעלות בתורה ויראת שמים. מאז ומקדם ידעו חסידים, כי אף בעסקם בענייני עוה"ז, זוכרים המה תמיד עיקר שליחותם לעשות רצון קונם בעזות דקדושה ובבחי' 'ויגבה לבו בדרכי ה''. ההתלהבות ואש הקודש שראינו בייחוד בשבועות האחרונים בקיום

שליחות קודש זו וקיום רצון חכמים, בוודאי תמשיך תמיד ותוקד בקרבנו ביתר שאת וביתר עוז ותסייענו לעשות תמיד רצון השי"ת בדרך שמורים לנו רבותינו הן בסור מרע והן בעשה טוב".