אאא

בעיירה קטנה במזרח אירופה היה יהודי שתמיד היה מרכל על כולם, כל סיפור קטן ששמע או ראה היה מיד רץ ומספר לכל מי שמוכן לשמוע, יום אחד הוא גילה משהו על חבר שלו שהיה איש עסקים. הוא סיפר לכמה חברים שסיפרו למכרים שלהם, שסיפרו זאת לנשים שלהם, וכך הסיפור הסתובב בעיר, עד שאיש העסקים האומלל, שמע על כך.

הוא רץ לרב העיר והתלונן שחייו נהרסו! אף אחד לא ירצה לעשות איתו עסקים יותר. וכל השם הטוב שהיה לו הלך לאיבוד. הרב שהכיר את היהודי שלנו קרא לו ושאל אם היה זה הוא שחשף את הסיפור, כאשר שמע היהודי הנחמד מפי הרב איך מרגיש חברו איש העסקים, וכמה הוא הרוס ממה שקרה, הוא הרגיש צער אמיתי. הוא אמר לרב שבאמת לא התכוון להרוס לידידו את החיים. הוא בסך הכול סיפר סיפור שקרה באמת, והרב יכול לבדוק אם הוא רוצה.

הרב נאנח ואמר לו: "נכון, לא נכון, זה בכלל לא משנה! אתה פשוט לא יכול לספר סיפורים על אנשים. זה לשון הרע, הרב המשיך לדבר עם האיש עד שהוא הרגיש חרטה וצער על מה שעשה. ושאל את הרב "איך אוכל לתקן את מה שעשיתי? אני מוכן לעשות כל מה שתגיד לי!".

הרב הסתכל עליו ואמר: "האם יש לך בבית כרית נוצות?" "כן" אמר היהודי, "גש לביתך ותביא את הכרית". האיש התפלא מאוד, אבל הלך לביתו וחזר אחרי זמן קצר עם כרית רכה. הרב פתח את החלון בחדרו ונתן לו סכין חדה. "חתוך את הכרית"!

"האיש חתך את הכרית וענן נוצות יצא ממנה. הם נחתו על כל החדר של הרב והרבה מהן עפו החוצה דרך החלון ומילאו את הרחוב בנוצות. הרב חיכה עשר דקות, ואז פנה אליו ואמר "עכשיו תביא חזרה את כל הנוצות ודחס אותן חזרה לכרית שלך. שים לב, את כולן, אסור שתחסר אף אחת!"

האיש הביט ברב בתדהמה. "רבי, זה בלתי אפשרי! את אלה שכאן בחדר אולי אצליח לאסוף, אבל את אלה שעפו אל מחוץ לחלון לא אצליח להשיב לעולם". "כן", אמר הרב בעצב. "זה מה שקורה: ברגע ששמועה, סיפור רכילות, "סוד" כלשהו, יוצא מפיך, אתה לא יודע לאן זה יתגלגל. זה עף עם הרוח ואף פעם לא תוכל להשיבו!"

הוא ציווה על האיש להתנצל מעומק הלב בפני האדם שאודותיו הפיץ את השמועה, ולהקפיד מהיום על מה שמוציא מפיו.

בפרשת השבוע כתוב שיצחק התעוור לעת זקנתו, מה הסיבה לכך שיצחק נהיה עיוור? והרי לפני כן כתוב שהקב"ה ברך את יצחק ובטח שברכת השם אמורה למנוע מחלות וייסורים?

אחת הסיבות לעיוורון של יצחק אומרים חז״ל היא, שהקב"ה יודע שיצחק מחבב את עשיו וירצה לברך אותו, אומר הקב"ה אכהה את עיניו ואז הוא לא יראה כשיעקב ייקח ממנו את הברכות במקום עשיו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

פירוש זה לא כל כך מובן, במקום לעוור את יצחק שלא יראה בלקיחת יעקב את הברכות היה הקב"ה יכול לפקוח ליצחק את העיניים שיראה את רשעו של עשיו ואז יצחק בעצמו היה מבין שהברכות מגיעות ליעקב ולא לעשיו?

והרי יצחק ראה את נשי עשיו וידע מה מצבן ורק שחשב שעשיו לא אשם כי הוא לא מצליח להשפיע עליהן אבל זה בטח עורר מחשבה אצל יצחק על מצבו של עשיו ואם כן הקב"ה יכול היה לגלות לו שעשיו לא כזה תמים כמו שהוא מראה לו כלפי חוץ?

מסביר הרבי מליובאוויטש שמכאן לומדים כמה חמור האיסור של לשון הרע, הקב"ה לא רצה לדבר לשון הרע אפילו על עשיו הרשע, אמר הקב"ה מוטב להסתיר את מאור עיניו של יצחק לעוד שנים ובלבד שלא לדבר סרה בבנו עשיו.

יהי רצון שנצליח להתחזק בשמירה על המילים שלנו ולחזק את האחדות בתוכנו, הבחירות כבר מאחורינו ואפשר להתחיל להזכר שכולנו שותפים לאותה מטרה, לדאוג שהעולם שלנו יהיה מקום טוב כהכנה לגאולה שלימה שתבוא בקרוב ממש.

שבת שלום