אאא

דף טז

*תלוש ולבסוף חיברו. *הסכין ואחיזתו.

א.  דיני תלוש ולבסוף חיברו 1. לענין ע"ז חשיב כתלוש, ואמרינן המשתחוה לבית שלו אסרו. 2. לענין הכשר זרעים מחלוקת תנאים, דהכופה הקערה ע"ג הכותל בשביל שתודח הרי זה בכי יותן ובשביל שלא ילקה הכותל אינו בכי יותן ואיכא סתירה בדין הנותן בשביל שיודח הכותל, ואמרינן לר"א דזו מחלוקת תנאים ולר"פ בכותל מערה אינו בכי יותן אבל בכותל בנין הוי בכי יותן. 3. רבא בעי לענין שחיטה, ואין ראיה מצור היוצא מהכותל דזהו דווקא כותל מערה, נעץ סכין בכותל ושחט כשירה כיון דלא מבטל לה, ושחט במחובר לקרקע כשירה ה"נ דווקא בסכין, ולא איפשיטא לרבא.

ב.   דיני הסכין ואחיזתו 1. איכא סתירה בדין השוחט במוכני, ואמרינן דכשר בגלגל יוצרי חרס שאדם מגלגלו או אף בשל מיא בכח ראשון. 2. נעץ סכין בכותל ושחט שחיטתו כשירה, ואמרינן דבעינן שיהא הסכין למעלה והצואר למטה ואל"כ פסול דחיישינן לדריסה מלבד עוף דקליל. 3. חמשה דברים נאמרו בקרומית של קנה: אין שוחטין בה מפני הקיסמין מלבד סימונא דאגמא, אין מלין בה, אין חותכין בה בשר, אין מחצצין בה שינים ואין מקנחים בה פי מכה.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  דיני תלוש ולבסוף חיברו (3)

ב.   דיני הסכין ואחיזתו (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com