אאא

הבור ששר האוצר משה כחלון חפר בתקציב המדינה לא היה אירוע חד־פעמי, והוא צפוי להעמיק בשנים הבאות ‑ זו השורה התחתונה של התחזית התלת־שנתית שיגיש מחר (א') השר לממשלה.

החישובים שנעשו באגף התקציבים סותרים את המסרים המרגיעים שהשמיעו אנשיו של כחלון בשבוע שעבר, כשהתברר שהגירעון ב־2019 צפוי לחרוג מהיעד של 2.9% ולהגיע ל־3.5%. בסביבת כחלון טענו שאין אסון בחריגה של שנה, אבל כעת מתברר שגם בשנים 2020, 2021 ו־2022 הגירעון יהיה גבוה בכ־0.7% מהתחזיות הקודמות. התחזית המעודכנת מלמדת שכחלון יצר בעיה מבנית, ארוכת־טווח, שמסכנת את האיזון התקציבי של כלכלת ישראל ותקשה עליה להתמודד עם המשבר הבא.

כחלון נאלץ לפרסם את התחזית המעודכנת בשל חוק הנומרטור, שאוסר על הממשלה להתחייב להוצאות עתידיות ללא הבטחת מקור תקציבי. מהמסמך, המשתרע על פני 45 עמודים, עולה שאם הממשלה הבאה לא תנקוט צעדים חריפים של העלאת מסים והפחתת הוצאות, לא יהיה לה כל מרחב פעילות תקציבי.

כדי לעמוד בתקרת הגירעון הקבועה בחוק, הממשלה שתושבע בקיץ 2019 תיאלץ כבר ב־2020 לקצץ 5.4 מיליארד שקל, ולאתר מקורות הכנסה נוספים ל־12 מיליארד שקל. אם היא תעשה זאת באמצעות שינויים ארוכי־טווח, היא תישאר ב־2021 עם גירעון של 2.4 מיליארד שקל בלבד. שימוש בהכנסות חד־פעמיות, מנגד, יחייב אותה לקצץ שוב 7.7 מיליארד שקל, ובמקביל למצוא מקורות ל־12.1 מיליארד שקל.

על הנקודה הזו כדאי להתעכב רגע. בשנים האחרונות, כל אימת שנגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג קראה להעלות מסים, נוכח ההפחתות בתוכניות “נטו” של כחלון, השר בחר לבוז להצעה בפומבי. אלא שהפתרונות של האוצר התבססו למעשה על הכנסות חד־פעמיות כמו מסוי עסקת מובילאי־אינטל ומשיכת כספים ממפעל הפיס מקק"ל. רק שינוי תשתיתי כמו ביטול פטורים בעיתיים ממס יצמצם את הפער גם בשנים הבאות.

ההוצאות שלא הובאו בחשבון

על כל פנים, אפילו התחזית התלת־שנתית המעודכנת היא אופטימית. באוצר מזהירים שהוצאות הממשלה המוצגות לשנים הבאות אינן מביאות בחשבון שינויים עתידיים במדיניות והתפתחויות בעולם, כמו האטה בארצות הברית או באירופה, וכמו עימות צבאי יקר.

לפי תחזית האוצר המעודכנת, היקף הוצאות הביטחון והסדר הציבורי (כולל משטרה, שירות בתי הסוהר וכדומה) יעלה מ־87.3 מיליארד שקל ל־94 מיליארד שקל ב־2022, עלייה ממוצע של כ־2.5% בשנה. המשמעות היא שהאוצר לא מביא בחשבון את ההבטחה שהשמיעו נתניהו וכחלון ברעש ובצלצולים, להוסיף לתקציב הביטחון עוד 37 מיליארד שקל בעשור, כלומר 3‑4 מיליארד שקל בשנה. להבטחה הזו אין שום כיסוי, ואם יהיה, הוא יבוא בהכרח על חשבון משרדי הממשלה ‑ הבריאות, החינוך, הרווחה והתחבורה, שכבר היום נדרשים להצטמצם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

זאת ועוד: התחזית דווקא מביאה בחשבון קיצוצים שאושרו בשנה האחרונה. אחד מהם הוא קיצוץ של 1.5% בתקציב 2020 כדי לפנות 1.2 מיליארד שקל בשנה לתוספות שכר וקצבאות פנסיה לשוטרים ‑ הוצאה שהחליטו עליה נתניהו וכחלון למרות התנגדות חריפה של הגורמים המקצועיים. היא מצטרפת לקיצוץ של כשבעה מיליארד שקל בתקציבים של משרדי הממשלה האזרחיים והחברתיים, שנעשה עם אישור התקציב וכעת המשרדים צריכים להתמודד איתו. זה אתגר לא פשוט, כאשר לוקחים בחשבון כי במהלך השנה האחרונה השתמשו המשרדים בכל התקציב שניתן להם, ובחודשים האחרונים אף נאלצו לדחות הוצאות כדי לאפשר לכחלון ולחשב הכללי רוני חזקיהו להתהדר בגירעון של 2.9% ב־2018, בהתאם לתחזית.

עם הצגת התחזיות המדאיגות בממשלה מחר, יתבקשו השרים לאשר כבר עכשיו ‑ בחודש ינואר ‑ ניצול רזרבה של 1.5 מיליארד שקל בתקציב 2019 כדי להקטין את הגירעון מ־3.6% ל־3.5%. הדבר יגביל כמובן את היכולת של הממשלה להתמודד עם אירועים מפתיעים, החל במשבר כלכלי וכלה במבצע צבאי, מבלי לפגוע במשרדי הממשלה. זה יהיה מחיר של אישור תקציב מדינה ל־2019 כבר במרץ 2018.

חכו, יכול להיות יותר גרוע

התחזית הנוכחית, כמובן, עדיין לא מגלמת בתוכה סיכונים שאין לדעת אם יתממשו. הכלכלן הראשי באוצר מעריך שהאטה בכלכלה העולמית עשויה לגרוע מהכנסות המדינה עוד 2.5 מיליארד שקל בשנה. האטה בקצב הצמיחה והתייקרות עלות העבודה, שיביאו להאטה בתעסוקה, עשויות להביא לאובדן הכנסות של 2.3 מיליארד שקל בשנה.

המשימה של שר האוצר הבא תהיה לעצור את החגיגות ולהכין את המשק גם ליום גשום, או לפחות מעונן חלקית.