דף סא
*העופות הטמאים. *סוגי עופות וכשרותם.
א. בתורה מנויים כ"ד עופות טמאים: בעשרים מהם יש סימן טומאה אחד, בעורב שתים, בפרס ועזניה שלש ובנשר ארבע, וילפינן מנשר דעוף הבא בסימן טהרה אחד טהור אם אינו דורס ופליגי האם בעינן נמי שיכיר פרס ועזניה. והשמועות 1. אין ללמוד דבעינן יותר מסימן טהרה אחד: מתורין שיש להם ארבעה סימני טהרה, דחינן דא"כ א"צ לכתוב את שאר העופות הטמאים, ואיצטריך למכתב תורין רק לדין קרבן. 2. מעשרים העופות שיש להם שלש סימני טהרה, ודחי דא"כ א"צ לכתוב עורב. 3. מעורב שיש לו שני סימני טהרה, דא"כ א"צ לכתוב פרס ועזניה. 4. מפרס ועזניה שיש להם סימן טהרה אחד, דא"כ א"צ לכתוב נשר ולא אמרינן דהוו שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין, דגמירי שאין סימני פרס ועזניה שווין, ואין לומר שיצטרפו עם אחד מהעופות שיש לו שלשה סימני טהרה, דגמירי ששלש מסימני הטהרה יש בכולם וסימן הטהרה הרביעי נמצא רק בפרס או עזניה ולהכי אין מלמדין ואיצטריך למכתב נשר.
ב. סוגי עופות וכשרותם 1. למינהו שנאמר אצל עורב לר"א לאסור זרזיר וי"א דשרי כיון שיש לו זפק. 2. סנונית לבנה ר"א אוסר שנאמר בעורב למינו וחכמים שרו, לאמימר בחיורא כרסה לכו"ע שרי ופליגי בירוקא והלכתא כר"א, ולמר זוטרא בירוקא לכו"ע אסור ופליגי בלבנה והלכה בחכמים, ואמרינן דכשר לטהרת מצורע, וזהו עוף המסרט. 3. תסיל כשר משום בני יונה אבל אם שתתה ממי חטאת פוסלתם כיון שמוצצת ומקיאה. 4. תורין דאציפי ושל רחבה כשרים משום תורין, ואין לפסלו משום שיש לו שם לווי כיון שלא נשתנה שמו קודם מתן תורה או שבמקומן נקראים תורין סתמא. 5. איכא שמונה עופות שהן ספיקות: חובא, חוגא, סוגא, הרנוגא, תושלמי, מרדא והיא תרנגולת דאגמא, כוחילנא ובר נפחא, והספק מכיון שהקורקבן נקלף בסכין אבל אם נקלף ביד לאחר שנותנו בשמש מותר.
שאלות לחזרה ושינון
א. סוגי העופות הטמאים והשמועות (4)
ב. סוגי עופות וכשרותן (5)