דף יב
*האיבעיות בשה. *נתינת הפדיון. *הקדימה.
א. ילפינן בגז''ש שה מפסח דאין פודין פטר חמור: בעגל, חיה, שחוטה, טריפה, כוי, ובכלאים פליגי. והאיבעיות 1. בן פקועה אליבא דרבנן ששחיטת אמו מטהרת, ואמרינן דלמר זוטרא אין פודין דיליף מפסח, ולרב אשי פודין דתפדה ריבה. 2. נדמה אליבא דרבנן דאסרי כלאים, ובעי למידק דפודין מפרה שילדה כמין עז ודחי דאתיא כר''א, ומייתי דמין עז שנולד מרחל ושה הוי נדמה ודינו ככלאים ודחי דקאי על מעשר וכגון שיש בו מקצת סימנין. 3. פסולי המוקדשין אליבא דר''י דאוסר בהנאה פשטינן דאסור שנאמר בהם כצבי וכאיל ולכן למסקנא אין פודין בו אף לר''ש. 4. לפדות בשביעית ספק פטר חמור אליבא דר''י, ומייתי דברי רב חסדא דבהמת שביעית אין פודין ודאי אלא ספק ופטורה מבכורה וחייבת במתנות וכן בחלה כיון שעיקרן לאכילה משא''כ בכור שאימוריו מעיקרא להקטרה.
ב. הדינים בנתינת הפדיון 1. ישראל הנותן את הפטר חמור עצמו לכהן צריך לראות שפודהו בפניו, דנחשדו הכהנים מכיון דמורו היתר. 2. חיוב אחריות במת השה, לר''א חייב דהוקש לפדיון הבן רק לגבי אחריות ולא לגבי היתר הנאה ופדיה לאחר שלשים יום, ולחכמים פטור כפדיון מעשר שני. 3. הפריש ואח''כ מת החמור, לר''א יקבר ומותר בהנאת הטלה ולחכמים פטור מקבורה והטלה לכהן. 4. איכא סתירה האם הפדיון לאלתר או לאחר שלושים, ומיישבינן להו''א שאם פדאו פדוי או שאין עובר עליו, ולמסקנא אתי כר''א שמקיש לבכור אדם.
ג. כאשר יש שתי מצוות איזו מהן קודמת 1. בפטר חמור, פדיה לעריפה. 2. באמה העבריה, יעידה לפדיה. 3. יבום לחליצה, ובזה''ז חליצה. 4. גאולת ע''י האדון מבדק הבית.
הדרן עלך פרק קמא דבכורות!
שאלות לחזרה ושינון
א. במה לא פודים פטר חמור, והאיבעיות (4)
ב. הדינים בנתינת הפדיון (4)
ג. הקדימה כשיש שתי מצוות (4)