דף לה
*הטלת מום בבכור. *נאמנות רועה.
א. המקרים בהטלת מום בבכור 1. הטלת מום שלא לדעת מתירה, ואם אח''כ עשה לדעת אסור, וקמ''ל בקסדור שראה בכור זקן אף שעשוי להתחלף בגדול, ובקטנים שקשרו זנבות טלאים ולא חיישינן למסרך. 2. זה הכלל, לדעת אסור לאתויי גרמא, ושלא לדעת מותר לאתויי מסיח לפי תומו דשרי. 3. בכור שרודף אחרי אדם ועשה בו מום מותר, ולאחר הרדיפה לל''ק אסור ולל''ב שרי כיון שנזכר בצערו. 4. מותר להטיל מום בבכור קודם שיצא כל ראשו לאויר העולם.
ב. נאמנות רועה להתיר מום על פיו 1. לת''ק רועה ישראל נאמן וכהן לא, ומפרשינן לל''ק רועה ישראל אצל כהן נאמן דלא חיישינן ללגימא אבל רועה כהן אצל ישראל אינו נאמן דחיישינן לגומלין. ולל''ב איפכא דרועה כהן אצל ישראל נאמן דלא חיישינן לגומלין אבל ישראל אצל כהן אינו נאמן דחיישינן ללגימא, ולתרוייהו רועה כהן אצל כהן אינו נאמן דאיכא גומלין ולגימא. 2. לרשב''ג רועה כהן נאמן על של חבירו ולא על של עצמו. 3. לר''מ החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו, ואתי לפסול כהן לל''ק אף מן השוק ולל''ב דווקא רועה כהן, והא דאמר ר''מ חשוד לדבר אחד נחשד לכל התורה זהו במוחזק לעבירה אחת.
שאלות לחזרה ושינון
א. המקרים בהטלת מום בבכור (4)
ב. נאמנות רועה להתיר מום על פיו (3)