אאא

סטפן השבדי גדל כמו כל גוי שבדי אחר, אכל טרפות ונבלות, שתה לשוכרה בלילות החורף, חגג את גשמיות העולם הזה כמו כל העם הדומה לחמור, חמור אמרנו? חמור זה טוב לעומת מה שהוא היה! מתאים היה יותר לדמותו לבהמה גסה אחרת אבל גסה ממש, לא כמו חמור היודע אבוס בעליו.

כל חיו השתנו ביום אחד שיצא מכפרו המרוחק והבודד אל העיר הבירה סטוקהולם, הוא נחשף אל מראות שלא ידע להכיל אותם מרוב התרגשות והיצר הבהמי קיבל מושגים חדשים לגמרי... אבל לא רק היצר הבהמי, סיפור מוזר התרחש לו לסטפן הגוי הגס.

בלילה בהיותו בבית המלון הוא חש צורך להכיר היטב את מבנה בית המלון הגדול, את השינה חשב לעצמו אני אשאיר לזמן שאשוב לכפר, וכך במשך הלילה הוא עלה וירד מקומה לקומה, החל מהקומה העליונה עד שהגיע לקומת מינוס 2, ושם הוא ראה חדר גדול עם המון ספרים, אור דולק, ואדם מבוגר עטור זקן לבן יושב וקורא בספר גדול המונח לפניו, המנגינה שהזקן קרא את הספר חדרה גם לליבו של סטפן האטום והגס, הוא עמד שם משך שעה ארוכה מהופנט ודומם ובעיקר מבולבל, הנפש שלו לראשונה חשה איזשהו שובע, וזה השפיע על גופו החומרי בהתקפת חרדה קלה...

הם שקעו בשיחה בשפת האנגלית אותה ידע סטפן היטב מסבתו הבריטית, היה זה מחזה מוזר יהודי עטור זקן ופאות הנושק לגיל ה-80 אל מול גוי מגולח ראש צעיר כבן 30 בתוככי בית כנסת טיפוסי של בית מלון אי שם בשבדיה... הוא חקר ודרש היטב, ביקש להבין מה זה המקום הזה, מה זה התורה, מי זה אלוקים, הוא חש שנגלה לו יסודות חייו שלא ידע עליהם מעולם....

בפעם הבאה שסטפן ור' משה נפגשו היה זה בביתו של ר' משה שבירושלים עיה"ק, סטפן הגיע כבר כבקיא בספר התנ"ך אותו שינן באנגלית פעמים רבות, הוא ביקש להגיע לעיר הקודש והמקדש, הוא ביקר בישיבות ובהיכלי התורה, במאה שערים ובעזרת תורה, הוא היה מלוהב אל מראות הילדים הקטנים עטורי כיפות גדולות ופאות המסתלסלים להם בקדמת פניהם כעין שומרי הסף לקדושתם התמימה.

שנה נוספת חלפה וסטפן הגוי המגושם עבר גם ברית מילה וטבילה, ובערב פסח הוא קיבל מבית הדין את תעודת הגירות שלו לאחר שעבר תקופה קשה עם בית הדין שסירב לגייר אותו, אך הוא התעקש שוב ושוב ובליל הסדר הקרוב הוא כבר יאכל מצות מדין יהודי.

כאשר סטפן קיבל את שמו היהודי אברהם ע"ש אברהם אבינו הוא פנה לראש בית הדין: "עכשיו ברצוני דבר ראשון בהיותי יהודי ללמוד תורה! אותה תורה שהביאה אותי לפה, אותה מנגינה של ר' משה אי שם בסטוקהולם, בבקשה תנו לי את תוכנית שלב א' של לימודי התורה למתחיל" ראש אב בית הדין ניגש אל ארון הספרים ומוציא לאברהם הגר את תוכנית א': תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, ספרי, ספרא, מדרשים, זוהר, ספרי מוסר, ספרי חסידות, ועוד ועוד...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אברהם הגר מנסה לבקש הסבר את התוכנית למתחילים ביקשתי, או אז פותח האב"ד את ספר במדבר פרק טו פסוק טז "תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם". אברהם הגר ברגע זה אני ואתה שווים לפני הקב"ה באותה מידה, בניו אנחנו ומחויבים אליו באופן שווה, וכך גם הוא אוהב אותנו ומשפיע עליו מטובו באופן שווה!

זוהי תורת ה' איננה מפלה בין מעמדות, איננה דורשת ייחוס או עדה על מנת להיקלט בה, לא משנה לה לתורה הקדושה האם אביו ספרדי או אשכנזי, האם הוא לובש חולצה צבעונית או לבנה, האם הוא לומד תורה שעתיים ביום או 10 שעות. השאלה העיקרית סביב מה נסובים חייו, אם חייו הם חיי תורה והוא מתנהג בכפוף לה, אזי ר' משה בן ה-80 ואברהם שהיה סטפן עד לפני 10 דק', מצווים באופן שווה לקיום התורה, אין שלב א' ולא שלב ב', כולם שווים לטובה.  

והדברים מבוארים היטב בדבריו של הרש"ר הירש בפרשת שלח פרק טו פסוק טז:

"על פי זה גם יובן שהיה צורך לומר בייחוד שהגרים חייבים וראויים להביא נסכים; ובהקשר זה הכתוב מכריז שהגר הוא כאזרח לכל דבר, בזכויותיו ובמעמדו. כי הקדוש ברוך הוא הבטיח לאבות שהוא יעצב במישרין את גורל בניהם והבנים יירשו את הארץ שהבטחה זו עתידה להתקיים בה; אך הגר מחוסר ייחוס אבות ואיננו נוטל חלק בארץ. שמו מעיד עליו שהוא "מחוסר קרקע" (ראה פי' בראשית עמ' רנ). ולפיכך כדרך שמצאנו בקרבן פסח כן אנחנו מוצאים גם כאן: יש צורך לומר במיוחד שהגר הוא כאזרח לעניין נסכים. אף הוא עומד תחת השגחתו הישירה של ה': "ככם כגר יהיה לפני ה'", ובזכות זה מובטח לו קיומו האנושי והאזרחי בארץ (ראה דברים י, יח ואילך), אף על פי שאין הוא נוטל בה חלק; ולפיכך שוויון הגר לעניין נסכים כבר כולל את שוויונו לכל דבר. במקומות רבים הזהירה התורה על זכותו של הגר, אך כאן בפרשת נסכים הוא המקור הראשי לשוויון זכויותיו לכל דבר שבתורה".

הדברים מבוססים על דרשה שנשא אחד מתלמידי בית מדרש ברקאי שבחיספין שזכיתי לעמוד בראשותו, במעמד סיום הש"ס שנלמד על ידי תלמידי בית המדרש, התלמיד שסיים את המסכת הקשה כריתות אמר את יסוד החיבור הכללי לכל יהודי לתורה הקדושה. כל נער וכל מבוגר בכל מצב זכאי ליטול את חלקו מהתורה הנמצאת בקרן זווית, התורה איננה חלק של קבוצה כזו או אחרת: "תורה אחת" הוא זעק באוזני כולם, כי בעין התקשנו לראותו, דמעה סוררת הקשתה עלינו...

 

הכותב הינו ראש בית המדרש ברקאי חיספין