דף ד
א. כל ל''ת שבתורה לוקה רק אם עשה מעשה, והשמועות 1. בתמורה לוקה, להו''א אין בו מעשה ואתי כר''י שסובר לוקין, ולמסקנא נחשב למעשה כיון שהופך חולין לקדשים. 2. לוקה בשבועת שוא שנאמר כי לא ינקה ה' ודייק שהב''ד מלקין ומנקין, ושבועת שקר דאתי באם אינו ענין שנאמר פעמיים לשוא, וזהו לשעבר באכלתי ולא אכלתי דומיא דשוא. 3. המקלל את חבירו בשם שנאמר אם לא תשמור ליראה את ה' והפלא את מכותך, ואין לומר דאתי לשבועת אמת כיון שמצוה להשבע, ולא למוציא שם שמים לבטלה כיון שאין לו אזהרת ל''ת. 4. המקדים תרומה לביכורים לר''א לוקה שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר והם ביכורים ותרומה, ולכן האומר על שתי כלכלות שמעשר זו בזו לוקה. ולר''י בר חנינא אינו לוקה, להו''א דלאו שאין בו מעשה ולמסקנא כיון שניתק לעשה.
ב. השמועות בלאו שניתק לעשה 1. המקדים תרומה לביכורים, לריב''ח אינו לוקה הואיל וניתק לעשה ולר''א לוקה. 2. מימר לוקה, דאיכא שני לאוין ועשה אחד. 3. אונס כהן שגירש לוקה ואינו מחזיר, משום שכהנים נתרבו בקדושה יתירה. 4. מח' תנאים במותיר מקרבן פסח אינו לוקה, לר''י משום לאו שניתק לעשה ולרבי יעקב משום לאו שאין בו מעשה.
שאלות לחזרה ושינון
א. מלקות בל"ת שעשה מעשה והקושיות (4)
ב. השמועות בלאו הניתק לעשה (4)