דף ז
*טבל לחלה. *מסולקות דמים.
א. חולין הטבולין לחלה כחלה דמו, והדינים 1. נולד ספק טומאה קודם גלגול תיעשה בטומאה דהוי חולין ומותר לגרום טומאה לחולין שבא''י, ואחרי הגלגול תיעשה בטהרה דחולין הטבולין לחלה כחלה, וחלתה תלויה אף בספק שנוהג רק כתרומה כגון זב וטהור שפרקו מהחמור ומשאן כבד דהוי ספק נשען. 2. אשה טבולת יום לשה עיסה וקוצה חלה וקוראה שם, דכל שודאי מטמא חולין גזרו על ספיקו משום חולין הטבולין לחלה. והא דאמרינן שמעת לעת שבנדה אינו נוהג בחולין על טהרת תרומה, זהו כיון שלא מעורב בהם תרומה או דמעת לעת דרבנן וקילא.
ב. הנשים שמסולקות דמים ודיין שעתן: בתולת דמים שלא ראתה דם מעצמה, ולר''א אף מעוברת משיודע עוברה שעברו ג' חדשים, מניקה עד שתגמול את בנה, וזקינה שעברו ג' עונות של שלושים יום שנקראת זקינה ואינה בושה או מקפדת ולר''א ה''ה בכל אשה. ופסקינן כר''א 1. כל ארבעת הנשים דיין שעתן, ולא הורו כוותיה בחייו כיון שהיה שמותי ובדברים אחרים אין לעשות כמוהו וא''א היה למחות. 2. קושי שמחמת ולד טהור ואם שפתה מעת לעת נחשבת זבה. 3. זב וזבה שבדקו עצמן רק ביום הראשון זה שביעי ומצאו טהור הוו בחזקת טהרה. 4. אחורי כלים שנטמאו במשקין מטמאין משקין אפילו של חולין ולא פוסלים אוכלין אפילו של תרומה דגזרו רק במשקין אטו משקה זב וזבה, ואף דאמרינן הלכתא כר''א נשנה לומר שאין למדין הלכה מפי תלמוד.
שאלות לחזרה ושינון
א. חולין הטבולין לחלה והדינים (2)
ב. הנשים שמסולקות דמים ודיין שעתן (4)