אאא

המוזיקה של קהילת 'ביתא ישראל' הושפעה כמו בגלויות אחרות מהסביבה שלה והיא נשמעת לרוב כמוזיקה אפריקאית קצבית. אך בניגוד לתרבות המערבית ששימרה את הניגונים בצורה מסודרת לפחות במאה השנים האחרונות, התרבות המוזיקלית של ביתא ישראל במקורה היא תרבות בעל פה, שהקלטות וכתיבת תווים לא הייתה קיימת בה, מה שהביא לשכחה והיעלמות כמעט לחלוטין של המוזיקה של יהודי אתיופיה.

יהודי אתיופיה מתייחסים לאבא צברה, נזיר יהודי שחיי במהלך המאה החמשה עשר, אב המייסד של מוסיקת הקודש שלהם שהייתה נפרדת ממוזיקת החול.

במסורת של ביתא ישראל, למידת המנגינות - '"זמא" שליוו את התפילות הייתה חלק מהכשרתם של הקייסים שהובילו את התפילות והם גם היו מלווים את התפילה בנגינה בכלי הקשה ייחודיים לטקסי דת באתיופיה (גם בדתות אחרות באזור): ה'קצ'ל' - מצילת יד שמשמשת כסוג של רעשן ו'הנגריט' תוף גדול המכוסה כולו בעור ומכים בו באמצעות מקל או פטיש מעץ.

המוזיקה האתיופית מאופיינת בשימוש בסולם הפנטטוני. סולם אלו המרווחים שבין צליל וצליל שיוצרים בעצם מנגינה. הסולם המערבי המוכר לנו מורכב משבעה צלילים, ואילו הסולם הפֶּנְטָטוֹנִי מורכב מחמישה צלילים בלבד. השם "פֶּנְטָטוֹנִי" לקוח מן המילים הלטיניות "פֶּנְטָּה", שפירושה בעברית "חמש" ו"טוֹנִי", שפירושה "צלילים". אלו שמנגנים בקלידים יכולים בקלות ליצור סולם פנטטוני על ידי נגינת חמשת הקלידים השחורים בלבד.

 להקת 'אז ישיר' עם הסולן דרור מקוננט - לכה דודי

המרווחים בין הצלילים בסולם הפֶּנְטָטוֹנִי שונים מן המרווחים בין הצלילים בסולם המערבי. מי שרגיל לסולם של שבעה צלילים, השיר האתיופי נשמע לו בהתחלה משונה וחוזר על עצמו בשל דלות יחסית של הצלילים אך כשמתרגלים לזה יש לכך סוג של קסם ייחודי. לעמים רבים מוסיקה המבוססת על סולמות פֶּנְטָטוֹנִים שונים. למשל המוסיקה הסינית והיפנית היא גם מוסיקה פֶּנְטָטוֹנִית.

הפרויקטים לשימור המסורת המוזיקלית של 'ביתא ישראל'

עם הגיע אנשי קהילת 'ביתא ישראל' לארץ ישראל נשתכחו מסורות מוזיקליות רבות. העובדה שהמוזיקה והידע שלה הייתה בידי הקייסים שמעמדם ירד מאד בארץ לא סייעה אף היא לשימור המסורת המוזיקלית של יהודי אתיופיה.

באוניברסיטה העברית הקליטו פרויקט תפילות של יהודי אתיופיה, כפי שהן נשמעות בבית הכנסת של בני העדה ה'צלו' או ה'מסגיד', אך ללא כלי נגינה ועיבוד מוזיקלי מה שהופך את ההאזנה לפרויקט לפחות בעל חוויה מוזיקלית ויותר כשימור אנתרופולוגי.

פרויקט נוסף בסגנון זה נעשה עם המוזיקאי אבטה בריהון, שנחשב למוזיקאי ג'ז מוערך, שם הוקלטו 14 שעות של תפילות של ביתא ישראל עם 25 קייסים שסוננו לבסוף לאלבום של שעה אחת. היוזמה היא דווקא של אשכנזי... בשם משה בר יודא שהחליט לסייע לקהילה לשמר את שירת הקודש שלה. האלבום בוצע בסגנון של שירת מקהלה של הקיייסים ונגינת הסקסופון ברקע של בריהון לצד נקישות המקל ששימש את הקייסים אף הוא כדי ליצור מקצב בעת התפילה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

 ביצוע של אבטה בריהון לפיוט 'קדוס קדוס' ממסורת ביתא ישראל. באדיבות 'בית אביחי'

מי שעשה פרויקט מוזיקלי מודרני יותר לשימור שירת הקודש של 'ביתא ישראל' הוא הרב משה ברוך שהקליט לפני כמה שנים אלבום שלם ממסורות העדה, חלק מהמנגינות הולבשו על זמירות שבת וחלקם באמהרית. האלבום נקרא "ירוס'לם" - ירושלים.

האזינו לשיר הנושא מתוכו:

קולו של הרב ברוך נעים מאד, והעיבודים מנסים לקחת את המוזיקה העתיקה לאוזן המוזיקלית העכשווית עם שימוש במוזיקה אלקטרונית בהפקתו של אילן מהרט, מוזיקאי אתיופי מקצועי, שיודע לנגן בכלי נגינה אותנטיים אתיופיים (חליל, מסנקו, קרר ועוד).

הרב משה ברוך
הרב משה ברוך
הגדלה

ישנן עוד להקות דוגמת "אז ישיר" עם הסולן דרור מקוננט שמבצעת שירים ומנגינות ממסורת אתיופיה חלקם בגעז וחלקם בעברית שמולבשת על המנגינות העתיקות והמסורתיות של הקהילה.

אין ספק שהמסורת המוזיקלית של 'ביתא ישראל' היא מורכבת לעתים לאוזן המערבית ופחות מוכרת לעומת מסורות אחרות, אך לאחר האזנה משוחררת ביקורתיות ניתן להיכנס לאווירה הייחודית והקסומה שלה. הרפטטיביות (חזרתיות) שלה הופכת אותה למשהו קליט מאד עם מקצב כיפי וחינני.

מֶלְּכַם בַעַל! (חג שמח)