דף מז
*זמני אשה. *שנה מעת לעת.
א. הזמנים באשה פגה עודה תינוקת, בוחל אלו ימי הנעורים שמשתנה הדד ואז אביה עדיין זכאי במציאתה ומעשה ידיה, וצמל שבגרה ויש בדדיה סימן מובהק ומאז אין לאביה רשות בה, וסימני הבגרות 1. לריה''ג שתחזיר ידיה לאחוריה ונראה שעלה הקמט תחת הדד, ומייתי דשמואל בדק באמתיה ושילם על בושתה ולכן ייחדן לעבד ור''נ החליף ולא חש לבושתן. 2. לר''ע משיטו הדדין. 3. לבן עזאי משישחיר הפיטומת. 4. לרבי יוסי שיתן ידו על העוקץ של הדד וישהה מלחזור וזהו משתקיף העטרה שסביב העוקף. 5. לראב''צ משיתקשקשו הדדין שגדלו הרבה. 6. לר''י בן ברוקה משיפציל ראש החוטם. 7. לר''ש פגה בוחל וצמל אלו הסימנין מלמעלה, ומלמטה בבוחל הביאה ב' שערות ובצמל נתמעך המקום התפוח שלמעלה מאותו מקום. ורבי דקאמר הלכה כדברי כולן להחמיר, קאי הכא או במח' מהי חצר צורית שחייבת במעשר.
ב. בכל הפרק כתוב ויום אחד והיינו שנה מעת לעת מלבד סריס ואיילונית, ופליגי האם ה''נ צריך מעת לעת או דסגי בשלשים יום. והמקומות דשנה הוי מעת לעת ומנין 1. שנה בקדשים, שנאמר כבש בן שנתו והיינו שנתו שלו. 2. שנה בבתי ערי חומה, עד תום שנת ממכרו. 3. שתי שנים שבשדה אחוזה, במספר שתי תבואות ואפילו שלש תבואות בשנתיים. 4. בעבד עברי, שש שנים יעבוד בשביעית למנין העולם. 5. שבבן ובבת לענין ערכין דכתיבא או לפרקין דסריס ואיילונית, מדלא נאמר שבזכר ובנקיבה.
הדרן עלך פרק חמישי דנדה!
שאלות לחזרה ושינון
א. הזמנים באשה וסימני הבגרות (8)
ב. המקומות דשנה הוי מעת לעת ומנין (5)