פרק שביעי- שלשה שאכלו
דף מה
1. זימון בשנים. 2. ברכת הזימון.
א. עניה וקול 1. העונה אמן לא יגביה קולו יותר מהמברך, שנאמר גדלו לה' אתי. 2. המתרגם לא רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא, שנאמר והאלקים יעננו בקול.
ב. שנים שאכלו ורצו לזמן פליגי אי מזמנין, ולהלכה מצוה ליחלק. והשמועות 1. ג' שאכלו חייבים לזמן, ודחי דילמא ב' הוי רשות. 2. ג' אין רשאין ליחלק, ודחי דנקבעו בחובה. 3. שמש על שתים אוכל, ודחי דרוצים להקבע בחובה. 4. נשים מזמנות לעצמן והן כתרי גברי, ודחי משום דאיכא דיעות. 5. ג' שיצא אחד לשוק קוראין לו, ש''מ לרב אין מזמנין, ודחי דכבר נקבעו בחובה. 6. לר''י אחד יוצא בברכת חבירו, ש''מ דלא מזמנין.
ג. ברכת הזימון 1. מנה''מ לזימון בשלשה, גדלו לה' אתי או כי שם ה' אקרא הבו גודל. 2. בג' מצרפים גם מי שנמצא בחוץ, ובעשרה פליגי אי צריך לבא מפני שם ה', או לא כיון דנראין כעשרה. 3. שנים מצוה ליחלק. 4. הפסקה, א' לשנים ולא לשנים לא'. 5. אם אין ביניהם מופלג, להו''א חילוק ברכות עדיף ונחלקו בזה, ולמסקנא יש לזמן, ואף שלא יצאו י''ח אין זימון למפרע. 6. העניה בנברך ברוך ומבורך, ובברכו עונה אמן. 7. בעה''ב בוצע משום עין יפה, ופליגי האם הבוצע מברך, או בעה''ב מפני ברכת האורח.
ד. תוס' 1. חובת זימון אם התחילו יחד או גמרו יחד, אבל לא סגי באכלו יחד כזית באמצע הסעודה. 2. הצירוף לזימון אם אחר יכול לאכול עם השאר כגון כהן בתרומה או מודר הנאה, משא''כ בטבל. 3. ברכה ראשונה בשנים לרש''י כ''א מברך לעצמו ולתוס' מוציאין כיון שמתיישבים יחד או דהוי דרבנן. 4. מאה נשים כתרי גברי, לגבי מנין או חובת זימון דהוי רשות, וצ''ע אם יוצאות כשלא מבינות.
ה. אמרינן כל הברכות פותחות בברוך וחותמות בברוך חוץ מברכת הפירות, ברכת המצוות, ברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה בק''ש. והפירוט בתוס' 1. אשר יצר פותחת בברוך דאינה סמוכה לנט''י דשייכי בפ''ע. 2. אלקי נשמה לא חותמת בברוך, כיון שהיא הודאה בעלמה וחותמת בברוך כיון שקצת ארוכה. 3. אתה הוא עד שלא נברא העולם, כנ''ל. 4. ברכות השחר, כ''א בפ''ע, הוו קצרות וכברכת הפירות. 5. יהי רצון, סמוכה להמעביר שינה. 6. והערב סמוכה ללעסוק בד''ת. 7. ישתבח סמוכה לברוך שאמר, ולכן אין לדבר בפסוד''ז. 8. אמת ויציב, סמוכה לאהבה רבה. 9. ברכה אחרונה של העולה לתורה פותחת בברוך, דעיקר התקנה היה שיברכו רק לפני הקריאה ולאחריה. 10. הטוב והמטיב פותחת בברוך, דנתקנה בפ''ע, ולא חותמת בברוך דעיקרה קצרה. 11. נאמן אתה שבברכת הפטרה, סמוכה לשלפניה. 12. תוס' דף מט. ברוך שנתן שבתות למנוחה, פותחת בברוך כיון שנתקנה לפרקים למי ששכח להזכיר בברהמ''ז. 13. ברכות שמו''ע סמוכות לאל חי וקים, או אלקי אברהם הוי מלכות.
שאלות לחזרה ושינון
א. עניה וקול (2)
ב. המח' בשנים שאכלו ורצו לזמן, והשמועות (6)
ג. ברכת הזימון (7)