אאא

מטרת האדם בעולמו הוא לעבוד ולהתקדם כמה שיותר. לטפס גבוה כמה שאפשר מהנקודה בה "צנחנו" לתוך העולם לנקודה הגבוה ביותר שאנו מסוגלים, לפני שאנו עוזבים את העולם הזה ועוברים לעולם הנשמות. 

מגוון כלים עומדים לרשותינו ע"מ לבנות את "האני" שלנו. מגוון אתגרים משימות, ומקרים יעברו עלינו במהלך הדרך, בכל פעם שנצליח להבנות ולהתקדם מאירוע, אתגר ומשימה שכזאת, נצא חזקים יותר ובמקום גבוה יותר במסלול האישי שלנו ,עבורו באנו לעולם. עשרה נסיונות ניסה הקב"ה את אברהם אבינו. ניסיון מלשון "להעלות על נס", כל נסיון מקדם אותנו, מקרב אותנו, מעלה אותנו למקום גבוה יותר!

אחד מהכלים שהקב"ה שם בארגז הכלים שלנו, אולי אפילו הכלי המשמעותי ביותר הוא "אמונה". אמונה מהותה להאמין שכל מה שקורה בעולם הוא מאת ה', שהקב"ה יחיד בעולמו, שאינו גוף, ראשון ואחרון, רק אליו ראוי להתפלל (כי הוא היחיד שיכול להועיל), שדברי הנביאים אמת, שתורת משה היא אמת, לא היה אין ולא יהיה תורה אחרת, הקב"ה יודע כל מחשבות האדם, גומל טוב לשומרי מצוותו, ובביאת המשיח (13 עיקרי האמונה  להרמב"ם). סיכום הדבר הוא אמונה מהותה להאמין שכל המערכת הזאת שאנו קוראים לה חיים, עולם, טבע, רציונל, מקרים, חוקים וכו וכו הכל כולל הכל מאת ה' יתברך לטובת גילוי שמו יתברך בעולם וע"פ התורה.

האתגר

האתגר בקנין האמונה היא ה"אשליה" שהקב"ה "אישר" בעולמו שהאדם גם כן פועל ומשפיע. יש שקוראים לזה "חובת ההשתדלות" יש שקוראים לזה "השפעת האדם" ואפילו "התפתחות ההלכה" שייך לזרם החשיבה ותורם ל"אשליה" של האיזון בין אמונה אבסולוטית לבין פעולות האדם ויכולת האדם להשפיע. 

אשליה ולא אשליה

אני סבור שהקב"ה חפץ בכך שנהיה אקטיבים בתיקון עולם, "לתקן עולם במלכות ש-די". ברור לי  שרצונו של הבורא הוא שנקח חלק פעיל בתיקון עולם, ולכן נתן לנו הבורא ברוב חסדיו "מפתחות" ויכולות לשנות ולהשפיע על העולם בצורה מאד אמיתית. אך זו אשליה כי מצד שני הכל בסופו של דבר מאיתו יתברך עבור שמו יתברך. אפילו התפילות שאנו מתפללים הם ממנו "לאדם מערכי לב ומהשם מענה לשון" "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך" וכו. והנה לכם בדיוק האתגר, הפרדוקס אם תרצו, בין הפעולות הלגיטימיות והנדרשות ממני כחייל עם משימה לתקן עולם, לבין הנהגת השם האבסולוטית בעולם. הנהגה שרוכבת מעל כל מחשבה, פעולה מצווה או כל דבר אחר שאדם יכול לעשות.

קורונה

משבר הקורונה תפס אותי (כמו את רוב העולם) באמצע החיים. אני בן 34, עם 4 ילדים, קריירה מוצלחת, עובד , מתקדם, משפיע ומושפע, ואפילו מרבה כבוד שמיים בעולם במודל החיים של "היהודי העובד", עובד למחייתו ועבודה אישית להתקדם כיהודי, כנציג ה' בעולם.

פתאום המודל המוכר נעצר ברגע!

אין עבודה

אין קרירה

אין לצאת מהבית

אין תוכנית מסודרת

אין את מרחב הפעולה שכ"כ התרגלנו אליו.

כן, היו לי אתגרים באמונה בעבר, כן היו לי התמודדויות באיזון הנכון בין פעולות "ההשתדלות" שלי לבין אמונה אבסולוטית בהנהגת הקב"ה. אך עתה יותר מתמיד אני חש הזדמנות פז, ראשונה בהיסטוריה "להתאמן" על האמונה האמיתית.

זהו המקרה הקיצוני ביותר בהיסטוריה לראות את ההנהגה של הקב"ה רוכבת מעל הפעולות הלגיטימיות של המין האנושי. אנו נמצאים בעידן שהמין האנושי נמצא במקסימום "שליטה" ו "השפעה". בתחומים רבים אנו ממש בפסגת העולם: רפואה, כלכלה, מערכות, תחבורה, חלל וכו הכל נמצא בשיא היסטורי של כל הזמנים. ומה השבית את הכל?? לא מלחמה בין בנ"א, לא "טעות אנוש" אלא וירוס קטנטן שאפילו לא הונדס! העולם ידע מלחמות וטרגדיות קשות מנשוא אך מקורם היה במרחב של השפעת האדם בעולם. האנושות ידעה מגפות בריאותיות שמליונים מתו בהם אך לא היה להם קמצוץ מהידע הרפואי והיכולת הלוגיסטית שיש לנו היום!

זהו ללא ספק המקרה הקיצוני ביותר של "התנגשות" בין פעולות  המין האנושי להנהגת הקב"ה בעולם. ההשבתה הזאת איננה קשורה ומושפעת כי הוא זה ממעשה האדם. יתרה מכך מי ידבק בוירוס, מי יקרוס כלכלית ומי דווקא ירוויח מהמשבר כל הדברים האלה רב הנסתר מהגלוי באופו מובהק! איננו יודעים דבר ואין לנו יכולות להשפיע!

זהו הרגע המשמעותי ביותר שבו אנו יכולים להתחבר ולראות הנהגה אלוקית מוחלטת, להבין, ולהפנים שנכון שקיבלנו "מפתחות" ,נכון שתפקידנו לעבוד, להשפיע ולתקן עולם אך בל נשכח לרגע מי הוא בעל הבית! 

הבנה זו חייבת לבנות אותנו להיות מאמינים יותר, מחוברים יותר ופועלים יותר! הרי זכותנו לפעול בעולם הוא רק בכפוף לזכירה התמידית מי הוא בעל הבית. ללא הבנה עמוקה בהנהגת השם כנראה שאנו מאבדים גם את זכותנו הלגיטימית והמתבקשת לפעול ולהשפיע על הטבע.

הבנה זו מחלחלת גם לתסכול שעלול לחדור אלינו בימים אלו. תסכול שמקורו בדחף אמיתי ליצור, להתקדם, להשפיע. כאמור הקב"ה טבע בתוכנו את היכולות והאחריות "לתקן עולם במלכות ש-די" וממילא הדרייב לכך, וממילא התסכול שיש בחוסר יכולת לתפקד בעולם. אך המשבר הנוכחי הינה הזדמנות פז להבין, להפנים ולראות שגם הפעולות שאנו יכולים ואמורים לעשות בימים כתיקונם הם בשליטתו הבלעדית של הבורא. 

בואו ננצל את הימים האלה "להתאמן" ולהתחזק באמונה!

אני מאמין באמונה שלמה שתפקידי בעולם הוא לקום כל בוקר ולשאול את עצמי איך אני יכול להיות האדם הכי טוב שאני יכול להיות היום, במסגרת המציאות שניתנה לי היום!

משבר הקורונה ממחיש מעל כל צל של ספק שהמציאות ניתנת ומוכתבת אך ורק ע"י בורא עולם. לנו נותר רק לפועל בתוכה, לקבל ולאהוב!

"מהר אהוב כי בא מועד"