אאא

עיריית בני ברק יצאה הבוקר (שלישי) בקמפיין חריג שכלל מודעות אזהרה בבניינים בהם יש חולי קורונה, בהם נכתב: "מקום סכנה. בבניין זה שוהה חולה קורונה מאומת". אלא שככל הנראה, המודעות לא נתלו דווקא בבניינים בהם יש חולי קורונה, מה שגרם לפאניקה בקרב תושבי העיר המבוגרים.

בבניין ברחוב השניים, הנמצא בשכונת פרדס כץ בבני ברק, נתלתה המודעה המעדכנת כי יש חולה קורונה בבניין ועל התושבי הבניין להיזהר.

אחד מתושבי הבניין מספר ל'כיכר השבת': "הבוקר קמנו לבשורה שיש לנו חולה קורונה בבניין, נכנסנו ללחץ היסטרי, לא היה ידוע לנו שיש חולה בבניין, מה גם שיש לנו אנשים מעל גיל 90 בבניין, שרק המילה קורונה יכולה להביא למותם".

"נכנסנו ללחץ והתקשרנו למוקד העירוני של העירייה לברר מי החולה קורונה שנדע להיזהר", הוא מספר, "בעירייה לא הבינו על מה אנחנו מדברים ושלחו אותנו למשרד הבריאות, גם שם ביררנו והתברר לנו שלא מכירים שום חולה קורונה באזור שלנו".

"אם לא די בכך", מספר השכן, "חזרנו לעירייה וביקשנו הבהרות ושלכל הפחות אם הייתה טעות שיורידו את המודעה ויעשו הבהרה, אלא שהמוקדן שענה לנו לא רק שלא הכחיש אלא הוסיף ואמר, 'אם נלחצתם סימן שקמפיין ההפחדה שלנו עזר, המטרה שלנו הייתה לזרוע פאניקה', כך הוא אמר לי ללא כחל ושרק".

השכן זועם ואומר: "תבינו עשרות אנשים, ששומרים על עצמם יותר מהרגיל נכנסו ללחץ שלא לצורך, גם כך מרקם החיים של הציבור החרדי בפרדס כץ הוא רגיש ועדין, והדבר הזה רק מצליח לסכסך בין החילונים לחרדים בשכונה. אנחנו דורשים מהעירייה הבהרה והתנצלות - ויפה שעת אחת קודם".

מעיריית בני ברק נמסר ל'כיכר השבת' בתגובה: "מצב התחלואה בעיר בני ברק אינו בגדר סוד. מזה שבועות ארוכים נלחם החמ"ל העירוני בכל דרך לשיטוח העקומה והורדת קצב ההדבקה העירוני. ואכן, שורת צעדים כוללת חוללה מפנה של ממש ושינוי מגמה".

"ועדיין", מסבירים בעירייה, "האתגר הינו גדול, כל עוד קצב ההדבקה בעיר קיים ומסוכן, כולל חשש מהותי ומוחשי מהתפרצות חוזרת חלילה. מנתוני משרד הבריאות שהועברו לידינו עולה הנתון הבא, לפיו מקור ההדבקה המובהק ביותר הינו הדבקה אזורית. הדבקה של בני משפחה, ואחריה סביבת המגורים הקרובה".

"נושא זה חייב להיות מטופל בעדיפות עליונה, באחריות ובשימת לב אמיתית. להדריך את השכנים, להדגיש אמצעי זהירות מחוייבים וכמובן : ליידע ולהזהיר כי ינהגו משנה זהירות במרחב הציבורי בשל סכנה קרובה ומהותית. החלטת החמ"ל הייתה שלא להקל ראש, ולנוכח העובדה כי מרבית הבניינים בעיר מאכלסים סביב 100 נפש בהם ילדים, קשישים ותינוקות, ישנה חובה ערכית וקיומית ראשונה במעלה: לעדכן ולדווח".

"בהתאם לכך", מבהירים בעירייה, "הוכנה מודעה המדגישה את הסכנה ומנחה את השכנים בסביבת החולה על אמצעי הזהירות הנדרשים, וזאת ללא כל זיהוי של החולה (להזכירכם- 1 מ100 ! נפש ללא שום רמיזה או סממן מזהה), במטרה להביא לנקיטת אמצעי זהירות מירביים ולבלום את קצב ההדבקה".

"צוותות מדביקים יצאו לכתובות המדוברות להדבקה פרטנית. בשל קושי טכני וחוסר היכרות עם תוואי שטח של כניסות, בניינים וזיהוי כתובות, לא הגענו לצערנו לדיוק מקסימלי של 100% ואנו מעריכים כי נתלו כרזות גם במקומות שאולי אין שם חולה כפי שצויין".

"ועדיין, תשובתנו למרבית הפניות: לא נוכל לאשש כל פנייה של תושב על חולה בסביבתו שכן המידע הינו חסוי ומוגן בשל צנעת הפרט. במקרים רבים מופיע שם חולה בכתובת פלונית בהתאם לרישומי המגורים במשרד הפנים, בעוד בפועל הנמען איננו מתגורר בכתובת זו. כאמור נתונים אלו הינם באחריות משרד הבריאות באופן בלעדי".

"לאורך כל היום אנו עדים לשינוי מבורך ונקיטת אמצעי זהירות כפולים ומכופלים במאות בניינים בעיר בהם שוהים חולים: הישארות בבתים ומניעת שהיית ילדים במרחב המשותף, ניקוי וחיטוי משטחים, הקפדה על שימוש מתמיד בכפפות ועוד".

"צעדים מצילי חיים פשוטו כמשמעו. אם הצלנו נפש אחת מישראל, על אחת כמה וכמה מספר רב של נפשות ששמם ייפקד ממודעות האבל בטרם עת, היה זה שכרנו ומלאנו את חובתנו ואחריותנו בעוז ובגאון".

לסיום אומרים בעירייה: "זו היא חובתנו האישית והלאומית בשעת חירום זו. נתוני המוות אינם עושים הנחה ואינם מקלים לצערנו עם איש. בשעת מלחמה חובה לזעוק את זעקת הזהירות מפני ירי המתחולל בסביבתנו - למרות ואולי דווקא בכדי - שזעקה זו תעורר ותביא לבהלה ודאגה מצילת חיים".