אאא

1:

פרשת אחרי מות מתחילה באזהרה לאהרון הכהן שלא יכנס לקודש הקודשים במהלך השנה כדי שלא ימות כמו שמתו נדב ואביהוא, ורק פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים, חייב להיכנס לקודש הקודשים שם מונח ארון העדות, וגם אז כדי שלא ימות למראה השכינה, מצווה עליו לקחת קטורת סמים דקה, לתת אותה על האש שתגרום לעשן קטורת ולמסך עשן שימלא את חלל הבית, מעשה זה יסתיר את מראה ענן הכבוד שנמצא מעל הכפורת, וע״י פעולה זאת לא ימות אהרון הכהן, כי ללא מסך עשן הקטורת, לא יוכל אהרון הכהן לעמוד במראה כבוד ה׳ שנמצא מעל ארון העדות, וימות מייד.

2:

״וידבר ה׳ אל משה אחרי מות שני בני אהרון״.

בירושלמי במסכת יומא כתוב: ״תניא, למה הוא מזכיר מיתתן ביום הכיפורים, ללמדך שכשם שיום הכיפורים מכפר על ישראל, כך מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל.

הרב ברוך הלוי אפשטיין זצ״ל בספרו ״תורה תמימה״ אומר שלכאורה לא נתבאר העניין שמיתת צדיקים מכפרת ומה הטעם בכך, והוא מסביר שאפשר להבין את העניין לפי מה שכתוב בפרקי דרבי אלעזר על מיתת שאול שם כתוב ״ויקברו את עצמות שאול ויעתר אלוקים לארץ אחרי כן״ כיון שראה הקב״ה שגמלו לו (עם ישראל לשאול) חסד, שצמו ובכו וספדו לו, מיד נתמלא רחמים שנאמר ויעתר אלוקים לארץ. עד כן לשונו של פרקי דרבי אלעזר.

ולפי זה מסביר ה״תורה תמימה״ שבעצם לא המיתה עצמה מכפרת אלא הכבוד והאבל שנוהגים במיתת הצדיקים, דכבוד זה הוא כבוד לה׳.

3:

שבוע שעבר נפרדנו מצדיק מיוחד שהציל מאות אנשים ע״י שעזר להם לקבל כליה חדשה ובמעשה זה הציל אותם ממוות בטוח, אם אינני טועה, שמונה מאות עשרים ואחת נפשות הציל הרב הבר זכרונו לברכה.

בימי קורונה אלו, לא זכינו ללוות ולהספיד אותו כראוי בדרכו האחרונה, כמו שהגיע לצדיק כזה.

לעם ישראל לא הייתה אפשרות להודות כראוי למלאך שהלך, וחשבתי לעצמי שאולי כל אחד ינסה להמשיך את דרכו, כל אחד כפי יכולתו.

אפשר להתנדב, אפשר לתרום, אפשר ללמוד משניות לעילוי נשמתו ואפשר להמשיך את מורשת החסד המיוחדת שהשאיר אחריו.

ולאור מה שכתבתי למעלה, בטוח אני שמעשים אלו שנעשה, שיכבדו אותו ואת זכרו, בתוספת הצער העמוק על לכתו, זה מה שיגרום שמיתת הצדיק בעזרת ה׳ תכפר על כל עם ישראל.

4:

בהמשך הפרשה ועדיין בעניין יום הכיפורים, מצווה הקב״ה לקחת שני שעירים שאחד מהם אמור על פי גורל להישלח למקום רחוק ומסוכן במדבר, מקום שקשה להגיע אליו, מקום שנקרא ״עזאזל״, ולמי ששאל את עצמו מה מקור המילה ומה היא משמעותה, זאת ההזדמנות לדעת.

המילה ״עזאזל״ מורכבת משתי מילים: עז אזל, ופירושם: עז - אדם נועז, אזל - הלך.

דהיינו שהשעיר נשלח למקום מסוכן שרק אדם נועז במיוחד מעז ללכת לשם, ככה מסביר הרד״ק.

ואומנם הכינו כל שנה לפני יום כיפור מישהו מיוחד שמסוגל לקחת את השעיר למקום המסוכן, לעלות להר המסוכן והתלול במיוחד, ומשם לדחוף את השעיר שהיה מתפרק בדרכו למטה, מעשה שהיה מכפר ביום כיפור על כל עם ישראל.

וחשבתי לעצמי, מה העניין לקחת שעיר למקום כל כל רחוק, למדבר, על הר, ולהשליכו עד פירוק עצמותיו, למה חשוב כל התהליך הזה ומה הוא מסמל?

אולי אפשר ללמוד מפה איך ראוי להיפטר מחטאים והרגלים לא טובים.

משלחים אותם הרחק הרחק למקום מסוכן שיהיה לנו קשה במיוחד לחזור אליו שוב, ושם מפרקים אותו לגורמים, ורק כך אולי אפשר להיפטר מעבירה והרגל לא טוב.

5:

נסו לדמיין אבא, שכמדי יום ביומו חוזר הביתה ונותן לבנו נשיקה פלוס מתנה, ביום הראשון הילד מתמוגג משמחה ומודה לאביו בעיניים נוצצות, כעבור שבוע, ניצוץ התודה קצת מתעמעם, כעבור חודש מחוות המתנה נעשית להרגל והנשיקה הרי היא כ״שלום שלום״, רגשות התודה הראשוניות הופכות עם הזמן לסדר יום קבוע.

הילד שעם הזמן התרגל לקבל כל יום, חדרו מלא במתנות, שוכח לאט לאט להודות כל יום לאבא, כל הטוב הזה נהפך למצב רגיל ולמה להודות על משהו שמובן מאליו?
ו

האבא שבהתחלה קרן מאושר על האהבה שקיבל מבנו, מוצא את עצמו בלי מוטיבציה לתת מתנות יותר.

ועכשיו למציאות שלנו, הקב״ה שהוא אבא שלנו נותן לנו מיום היוולדנו מתנות ללא סוף, וכמה שאנחנו מקבלים יותר, אנו רואים הכל כמובן מאליו ושוכחים להודות לו.

התרגלנו שיש לנו הכל וברווח, הכל מושלם, מי שבחר לעבוד עובד, לכולם ברוך השם יש עבודה, מי שבחר לשבת וללמוד גם עושה את זה בקלות וברווח. כל ערב עשרות חתונות, ברחובות ירושלים יושבים זקנים וזקנות, העיר מלאה ילדים וילדות משחקים, בדיוק כמו שניבא הנביא, מי היה מאמין שירושלים החרבה שהיתה מרוקנת מיושביה כעת נהייתה עיר מושלמת.

ואז הגיעה הקורונה שמצליחה להזכיר לנו במוחשיות שלא הכל מובן מאליו ודברים שהורגלנו אליהם כבר לא בנמצא, וזהו הזמן לחשב מסלול מחדש ולהתחיל קודם כל להודות על מה שיש, ואז לבקש לאט לאט שהקב״ה יחזיר לנו את מה שהיה לנו.

כשאדם מודה על מה שיש לו, אז הקב״ה ימשיך לתת ולתת.

ואם בתודות עסקינן, אז קודם כל תודה לקב״ה על כל יום ויום וכל רגע ורגע, לי לא ידוע על עוד מדינה בעולם שתוך 72 שנים נהייתה מה שהיא.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

חושב אני שראוי להודות לראש ממשלתנו היקר שעושה לילות כימים בכישרון נדיר עם מרץ של נער. 

בשנות כהונתו התפתחה ישראל בכל תחום אפשרי.

מנסים להפיל אותו על ימין ועל שמאל, ולא מבינים שיש לו סייעתא דשמיא מיוחדת מהקב״ה, ככה בכל אופן מרגיש לי, יודע אני שיש כאלה שיחלקו עלי אבל לדעתי הם טועים ובגדול.

ביבי היקר, תודה לך על העבודה הקשה, רובנו ממש מעריכים את פועלך, ואל תשכח שגם מרדכי היהודי היה רצוי לרוב אחיו ולא לכולם.

וכן, גם לשרה נתניהו מגיעה תודה, כל גבר נשוי יודע שקשה לתפקד אם אין תמיכה ועזרה של האישה, וביבי, מתפקד מתפקד.


שבוע מקסים לכולם
עמירן דביר (הלוי)