אאא

אחת הדילמות המסחריות הקשות שעומדות בפני חברות שמייצרות מוצר חדשני, זו דילמת חשיפת הפטנט/ הרכיבים/ וכו', מצד אחד קיים הרצון ההגיוני לשמר על הפטנט כסודי או על המוצר שיהיה בלעדי להם ללא מתחרים, מאידך הרצון להירשם כפטנט הרשום על שמם או לצרכי חשיפה מובן גם הוא, וזוהי דילמה רבת שנים, כך לדוגמא אנו מכירים את "סוד חברת קוקה קולה" שנים טענה החברה כי המשקה מתבסס על נוסחה סודית, שידועה רק לשלושה יחידי סגולה. הנוסחה נשמרה, כך נטען, בכספת בבנק באטלנטה, ג'ורג'יה. ברור שלא ניתן לשמור סוד כזה כשמדובר בייצור המוני ובמשקה שזוכה לביקוש כמעט בכל מקום על הפלנטה, אבל כנראה שכך הופכים משקה קל לאגדה. הדילמה היא קשה ומורכבת ולא בטוח שיש לה פתרון בכלל.

בסמינר שעסק בקירוב לבבות לאביהם שבשמים שאל סטודנט צעיר ומלומד את אחד המרצים, האם בתורה יש סוד נסתר או שהיא גלויה לכל, שאלה זו טומנת בתוכה מוקש, שאם התורה גלויה לכל ואין בה סוד מוסתר הרי מציאות זו מוזילה כביכול את ערכה של התורה שאין בה עומק סודי, ומאידך אם יש בה סוד מהו אותו הסוד למי הוא שמור, והאם עם ישראל קיבלו את התורה אחרי ידיעת הסוד או קודם ידיעת הסוד, כאמור שאלה זו נשאלה על ידי סטודנט צעיר שבא לחקור את האמת.

ככל שחלפו השנים ואותו סטודנט כבר הפך לאברך הדבוק באור האמת אור התורה, שאלה זו נעשתה לו קלה וברורה בהבינו שהתורה מורכבת מחבילת פרד"ס אך הסוד איננו סוד מוסתר אלא סוד התלוי בעומק הבנת וגדלות האדם בתורה ויראה.

גר שבא להתגייר נדחה פעם אחר פעם ג' פעמים ורק לאחר שעמוד בתוקפו הוא מתקבל לקיום התהליך של כניסה לעם ה', התחושה הבסיסית המונחת לכאורה מתחת לפני הדברים היא שהתורה והיהדות איננה נחלת כל מבקשה, יש סלקציה בכניסה ליהדות, לא ניתן לכאורה להתעלם מתחושת האי נוחות בהלכה זו, כפי שכולנו חשנו כאשר נעמי דוחה את רות, כביכול יש לנו סוד גדול ופטנט רשום שאיננו רוצים לחושפו, האם אכן כך הדברים?

 צפו: הכומר הנוצרי שהפך לרב חרדי בראיון (כיכר השבת)

יהודי המתבקש לעלות להיות שליח ציבור ע"פ ההלכה צריך לסרב ג' פעמים ואז יעלה, מה מונח בדחיה ובסירוב הללו הלא גם הגבאי וגם היהודי המתבקש לעלות מכירים את ההלכה שצריך לסרב ואז לעלות מה הוא אם כן סוד המשחק הזה?

תפקידו של שליח ציבור הוא להוציא את הרבים ידי חובתם, לאחד את המתפללים ביחידות לקבוצה אחת, להוביל את הקבוצה להנעים אותה שתעלה גבוה ככל האפשר, כאשר יהודי עומד בפני תפקיד שכזה זכות היא עבורו ואין מקום לענווה במקום זכות שכזו, אך בד בבד על אחת כמה וכמה שאין מקום לגאווה בשליחות שכזו, ולכן צריך לסרב בכדי לאזן את עצם העלייה בין הענווה לגאווה, אין פה סירוב אמיתי כי אם סירוב שהוא רגעים של חשיבה עצמית על הערך העצמי שלי ומתוך זה אני יעלה להוביל את התפילה.

גוי הבא להתגייר חייב להכיר בצעד שהוא עומד לעשות הוא חייב להכיר בציבור שהוא עומד להצטרף להיות חלק ממנו, יחד עם זה הוא חייב להכיר בערך של עצמו לייקר את עצמו בעיניו על הדרך שהובילה אותו לרצות להצטרף לעם הנבחר, לא כל מוחמד או איוון הגיעו להחלטה שכזו, ומי שמגיע סימן שחיפש וחקר, הסירוב והדחיה אינם נועדו לכסות מפטנט ומסוד, הוא נועד ליקר את היעד ואת זה שצועד ליעד.

ביהדות אין רציונל להחביא דברים, התורה והיהדות גלויים לכל, תורה מונחת בקרן זווית כל הרוצה יבוא וייטול, מי שהופך חלקים ביהדות לשמורים לקבוצות מסוימות הוא חוטא בעצם התפיסה של היהדות, הרצון ליחס חלקים באמונה ובקיום תורה ומצוות רק לקבוצות או למגזרים הוא הרס היהדות, כל חלק בתורה חייב להיות שייך לכולם.

ילד שגודל מתוך תפיסה ומחשבה שהדרך שהוא מקיים תורה ומצוות היא הנכונה אבל רק היא ורק להם יש את הסוד/הפטנט של האיש היהודי, הוא ילד שגודל עקום, הוא ילד בסיכון, וכשיגדל הוא עלול להיות מחבל/ שאיד/ טרוריסט, שהרי בורא עולם נתן את התורה רק למגזר שלו ולרבנים שלו, אז אם מישהו שומע בקול רב אחר הוא מתנהג אחרת הוא מסלף את התורה, ודיני מסלף ידועים לכל, אז לא ייפלא אם יהפוך את חיי התורה לכלי המצדיק מיגור ומלחמה מול כל מי שאינו כמוהו.

תפיסת אני הצודק בלבד היא תפיסה מסוכנת, היא תפיסה שהחריבה עולמות, היא תפיסה שגורמת לפילוגים בין יהודים אפילו בתוך שומרי התורה והמצוות, מחלוקות יש היו ויהיו אך אין בהם בכדי לשלול  את דרכו של האחר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אֶלְדָּד וּמֵידָד, שתי דמויות מקראיות המוזכרות בפרשתנו בהעלותך (פרק י"א, פסוק כ"ו-כ"ט). השניים התנבאו באופן עצמאי במחנה. תגובת משה אשר לא כעס על התנבאות שלא ברשותו מסמלת את גדלותו של המנהיג ואת ההבנה והשאיפה שרוח ה' ראוי לה שתשרה על כל העם, כמצוות ה', משה אסף שבעים זקנים באוהל מועד, וה' ירד בענן והאציל מרוחו של משה על זקני העם. כאשר נחה עליהם הרוח, "התנבאו" הזקנים, ולאחר מכן רוח נבואתם פסקה, שניים מבין האנשים שהיו מועמדים להצטרף לזקנים נשארו במחנה ושם התנבאו בנפרד משאר הזקנים." וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה.."  "הנער" מספר את האירוע למשה כאשר שמע זאת יהושע בן נון, המליץ למשה לכלוא אותם. שכן התנבאות שלא ברשות "מרידה" בסמכותו של משה היא, אך משה שלא ראה את הדברים באור שלילי בהכרח אמר לו: " הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם."

איזה עוצמות של הנהגה מונחת פה ובעיקר הוראה לדורות איך להסתכל על אנשים שלא רק שלא עושים כמוני אלא יתכן והם מורדים ברב שלי ומאיימים על ההנהגה שלו, משה רבינו רואה בזה לא מרד, אלא דווקא שאיפה רוחנית: "ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם" איזו גישה מחנכת לדורות.

החשש של המשבקי"ם של משה רבינו שכבוד רבם מחולל בעקבות ייתכנות לפתיחת חצר מקבילה עם דמות משפיעה נוספת בסביבה, לא רק שאיננה מאיימת על משה אלא משה רואה את הרגע הזה כרגע מקודש לתפילה שבורא עולם ישפיע עוד ועוד רוח ממרומים של נבואה עד כדי כל עם ה', האם משה לא חושש מגילוי הפטנט או הסוד המקצועי שלו? האם משה לא חושש על קיומו ועל חדירת מחשבות מסוג שונה לסביבה שלו? לא! משה דווקא רוצה את זה, בידיעה שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד! העיקר הרציונל של הרבות כבוד שמים בעולם! בלי סודות ובלי פטנטים רשומים וחצרות סגורות לאנ"ש בלבד!

אך אם להבדיל נשמור את התורה כסוד שלנו כביכול כקבוצה הומוגנית, נחנך דור שיראו את השנאה אל האחר כחלק מאידיאל האמת ומעיקרי האמונה חלילה, ונרחיק את הגואל והגאולה ובעיקר את הקרבה אל בורא עולם.

הכותב הינו ראש בית המדרש ברקאי בחיספין