אאא

בלק רואה שאין לתקוף בקללה את ישראל, לא מ'במות בעל' ולא מ'שדה צופים', לא מנקודת המבט של הכח הפיסי החומרי ולא מנקודת המבט של היסוד האלוקי הרוחני.

אולם, יש אומה המבורכת בשפע הברכות החומריות והרוחניות, ואף על פי כן היא אצה בלא ישע לקראת אובדנה, הגורל השפיע עליה את כל הטוב הגנוז באוצרות השמים, העשיר אותה בכל עושר חומרי ורוחני – ואף על פי כן האויב הפנימי יאכלנה מבפנים והוא יהפוך כל ברכה לקללה, וכדרך שאין היא ראויה, כך לא תהיה מוכשרת לקבל ברכה ולהחזיק בה. והאויב האוכל את האומה מבפנים הוא חוסר המוסר, ההתמסרות לתאוות שפלות.

לפיכך, אחרי שכשל בלק בבמות בעל ובשדה צופים ולא נמצאה נקודת תורפה של העם השנוא עליו, הוא אומר לכה נא – אעשה עוד ניסיון אחד, תן לי להביא אותך לנקודת מבט אחרת, אולי משם ירשה ד' בעצמו לקלל את העם הזה.

קללת חוסר הצניעות

לכך הוא מביא אותו אל הפסגה הנשקפת מראש הפעור אל פני הישימון, המוקדש להאלהת חוסר הבושה שהרי זה כל מהותו של בעל פעור, המבליט את הצד הבהמי מול אלוהים אחרים ומסיר את כל מחסומי הבושה, פורץ את כל גדרי הצניעות הקדושה והמוסר – שהם היסוד והחוסן של האומה, ומתמסר לתאוות הבהמיות.

אמנם, גם לאחר בחירת המיקום החדש שבו ביקש לקלל ישראל, לא מצא בלעם מתום בהתנהגותו של העם הנבחר בענייני הקדושה והצניעות, והוא משבח את עם ישראל על כך.

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, הנה הוא רואה את העם לשבטיו, את ייחוסו של כל ילד אחר אביו, ואת העובדה שכל שבט מיוחס בשמירה מוקפדת  - משפחה אחר משפחה.

מה טובו אהליך יעקב

מה טובו – טוב הדבר בעיניו, משכנותיך ישראל - הבית אשר הופך למשכן קבע וליסוד לחזון המוסרי של עם ישראל.

נאות המשפחה היהודית הם כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר, המביאים זרם של ברכה, כל ענף משפחה מעביר אל הדור הבא את ברכת השלום הגופני, הרוחני והמוסרי, ובמידה זו הוא משול לנחל, כי זרועותיו של הנחל אמנם הולכים לאפיקים שונים, אך כולם מתקצבים יחדיו וזורמים לנהר אחד ובאמצעות שלוחותיהם הרי הם כגנות - מפריחים את הגנות והשדות ועושים פרי, עד שהם פורחים לארזים  - כארזים עלי מים.

א-ל מוציאו ממצרים, הצניעות והמוסדיות של עם ישראל ההתרחקות מכל תאוות שפלות המביאות לעירוב בין העמים, היו כבר במצריים אות ומופת לאצילות של בני ובנות ישראל. והגאולה הייתה להם בזכות הטהרה המוסרית שלאורה צעדו גם במאות שנות הגלות.

בלעם חוזר למקומו לאחר שנכשל במשימת הקללה, אולם טרם הוא שב למקומו הוא משאיר לבלק את העצה – שמטרתה להרחיק את העם מאלוקיו – להכשילו בדבר שאותו שונא אלוקי ישראל, חוסר הצניעות וכניעת האדם לתאוותיו.

הפריצות והחטא אכן הביאו לחרון אף ד' אשר עמד לכלות את בני ישראל, עד שבא פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן, ובמעשהו הושיע והציל את ישראל - ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי.

התמודדות המחשבה – מול הקלקול  

רש"ר הירש  - במקומות רבים ב'יסודות החינוך' מציג את משנתו ותפיסתו החינוכית בדבר הצורך בחינוכו של הנער הצעיר  - בעודו בבית הוריו, לידע את ההבדל בין התנהגותו של היהודי להתנהגויות שליליות אשר קיימות בעולם שמחוץ לתיבת הנוח שבו הוא גדל.

להלן נביא מתוך דבריו של הרש"ר בנושא זה – על פי רוב בתרגום מדויק מלשונו.

מדוע נהפך בנו של פלוני אלמוני לבן אדם קל דעת ורודף תענוגות תיכף עם עזבו את בית אביו, כאשר נכנס אל העולם הגדול... הלא בבית הוריו ראה נימוס ומוסר.

בקפדנות רבה שמרו עליו הוריו מפני כל המביא לחיי שעשועים, הוא הכיר רק את חיי המצפון והקפדנות, חיים של תורה ומצוות. על כן יש לתמוה: מנין באה המהפכה הפנימית הפתאומית?

התשובה היא, בדיוק מאותו המקור שאתם תמהים עליו! אמנם, יש לנער הזה הורים ישרים ביותר. אבל בקוצר ראייתם שכחו שבנם לא יישאר בביתם לאורך ימים, ולא ידעו לחנך את בנם לקראת חייו בעולם הגדול, לקראת הזמן שלא ישגיחו עליו בקפדנות!

יש לחנך את הילד באופן כזה, שגם העולם הגדול לא יהיה לו דבר חדש לגמרי, שלא ירגיש בהיכנסו לתוכו בדברים חדשים שלא חונך להתגבר עליהם. יש לזכור שאומנם העולם החיצוני מציע לאדם עיסוק לפרנסה, אך גם 'שטויות ותענוגים'. משום כך, עלינו לא להסתפק בזה שניתן לבנינו את הדרך לעסוק בתורה או בפרנסה בלבד, עלינו לספק להם גם את התענוגים!

הניגוד והשוני – בחינוך טהור

עלינו איפוא, לחנך אותם שיהיו רגילים רק להנאות ושמחות צנועות בתוך מסגרת המוסריות. בהדרכת ההורים ילמדו הילדים למצוא את תענוגיהם המותרים, ולא לסור מן המותר כחוט השערה או להפסיד משהו מהדרך המוסרית.

הבית שבו מסתגפים בקפדנות ומתרחקים מכל שמחת החיים, הוא המקום המתאים לחנוך הבנים לקלות דעת ופריצות !! שם שכחו ההורים את חכמת החינוך הכלולה בפסוק שלנו, דהיינו לחנך את הבנים על פי דרכם בעתיד.

לא יהיה זה מספיק מבחינה חינוכית להסתיר מבנינו את הניגוד והשוני הגדול בין העולם החיצוני לבין העולם היהודי. גם לא יהיה זה מספיק לתאר ולהציג בפניהם את "העולם היהודי שאינו שומתו"מ" כאיזו מחלה מדבקת, או כאיזה חולי שיש לראותו כדבר מפחיד שבורחים ממנו באימה ופחד. שיטה זאת לא תספיק ולא תצליח.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

 הרי המציאות היא שילדינו לא יישארו לנצח תחת כנפי החינוך הביתי. הרי בעתיד הם יצאו לחיים, הרי הם יבואו במגע עם יהודים אלו.

לעמוד בניסיונות בהכרה

והנה, אנו מעוניינים שגם בתוך הסביבה הזרה הזאת, הם יישארו נאמנים לחינוך שקיבלו, שהם יישארו נאמנים לדרך החיים שהם חונכו אליה. הרי אנו מעוניינים שהם יקיימו את חובת היהדות למרות הדוגמא המסוכנת, למרות הלעג - העוד יותר מסוכן - שישמעו מפיהם של אנשי הסביבה הזרה, אשר תתנגד להם ולדרכם.

אנו שואפים שלבסוף יצאו בנינו מן הניסיון הקשה באותה דבקות לתורה ולמצוות שבה התחנכו, ויותר מזה, שהם יתחזקו ויתחסנו במידה כזאת שיוכלו לעמוד כנגד כל המכשולים. שמתוך כך שהם הכירו גם את מה שעומד בניגוד לשאיפות הוריהם וחינוכם- יתמלאו הם התלהבות רבה, ויחבבו יותר את מקור המים החיים של ההשקפה היהודית, ואת ערך ידיעותיהם בתורה.

אולם, יש לאמן אותם במוקדם, ולהכין אותם לקראת הניסיון הקשה. יש לאמן אותם להשתמש בנשק של האמת ובהירות המחשבה, אשר בעזרתן קל להתגונן כנגד קלות הדעת ושטחיות המחשבה.