אאא

במרבית המקרים הטענה כי הרוכשים קיבלו למעשה רק חניה אחת ודרך גישה אליה, הינה טענה שנדחתה לא אחת בפסקי דין שונים. 

בכל אותם מקרים שנידונה הטענה, נקבע כי מקום שהסכם המכר והתוכניות המצורפות אליו, כוללים את אותה חניה טורית לה הסכימו הרוכשים, אין לקבוע כי קיימת אי התאמה או כי יש לפצותם בגין כך.

ראו למשל תא (מחוזי חיפה) 26999-06-11 נציגות הבית המשותף ברחוב אלון 37 חיפה נ' שרביב בע"מ (28.1.15); ת"א 57588-12-12 דקל נ' רקפות בגבעה בע"מ; ת"א 2283-08-12 לביא נ' י.ב. זיו יזמות וקבלנות בע"מ ועוד פסקי דין רבים אחרים.

מכירת דירה שנרכשה מקבלן לאדם אחר:

בית המשפט העליון קבע במקרים שנדונו בפניו כי זכות התביעה של רוכש דירה כנגד מוכר הדירה בנושא חניה טורית אינה פוקעת מעצם מכירת הדירה לצד שלישי, אלא כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו הייחודיות:

"השאלה, אם זכויותיהם האובליגטוריות של המשיבים נותרו בעינן עם העברת הדירה, תלויה בנסיבות. במקרה שלפנינו אך ברור הוא, שהמערערת מנסה להתחמק מן ההתתביעות על "חניה טורית"  - עו"ד רונן פרידמן מסביר

בבתי המשפט בישראל מוגשות מדי שנה תביעות רבות בנושא קבלת חניה טורית בדירות שנרכשו מקבלן.

יש לציין כי לפני שפונים  לבית המשפט באמצעות עורך דין ליקויי בניה מומלץ לשלוח מכתב התראה לקבלן ולדרוש ממנו לתקן את הנעשה.

מה אומרת הפסיקה ?

במרבית המקרים הטענה כי הרוכשים קיבלו למעשה רק חניה אחת ודרך גישה אליה, הינה טענה שנדחתה לא אחת בפסקי דין שונים. 

בכל אותם מקרים שנידונה הטענה, נקבע כי מקום שהסכם המכר והתוכניות המצורפות אליו, כוללים את אותה חניה טורית לה הסכימו הרוכשים, אין לקבוע כי קיימת אי התאמה או כי יש לפצותם בגין כך.

ראו למשל תא (מחוזי חיפה) 26999-06-11 נציגות הבית המשותף ברחוב אלון 37 חיפה נ' שרביב בע"מ (28.1.15); ת"א 57588-12-12 דקל נ' רקפות בגבעה בע"מ; ת"א 2283-08-12 לביא נ' י.ב. זיו יזמות וקבלנות בע"מ ועוד פסקי דין רבים אחרים.

חייבויות החוזיות שנטלה על עצמה. היא טוענת שזכותם של כל המשיבים פקעה עקב ההעברה, ומאידך גיסא היא כופרת או אמורה לכפור בזכותם של הקונים לתבוע אותו נזק. אך במקרה שלפנינו ברור הדבר מן הראיות, שהמשיבים שיירו לעצמם עם המכירה את הזכות האובליגטורית לתבוע את נזקיהם" (ראו ע"א 669/86 שכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עמוס ידין, מג(1) 353 (1989]).

נקבע כי חזקה כי הליקויים הקיימים באו לידי ביטוי בתמורה שהתקבלה בגין הדירה:

"אין זה מתקבל על דעתי, שקונה ששילם במיטב כספו את מלוא מחירו של מוצר פגום, לא יהא זכאי לפיצוי, רק מפני שבינתיים המוצר כבר אינו ברשותו, כגון שמכר אותו. מה גם שניתן להניח שהפגמים שבדירות נתנו אותותיהם במחיר שנתקבל בעדן" (ע"א 472/95 זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, נ(2) 858 (1996)).

פיצויים על עגמת נפש בגין קבלת חניה טורית:

ההלכה הפסוקה הכירה בזכותו של רוכש דירה לפיצוי בגין נזק בלתי ממוני שנגרם לו בעקבות ליקויי בניה שהתגלו בדירתו. אומדן הפיצוי נקבע כפועל יוצא של מהות הליקויים ורמת הסבל ואי הנוחות שנגרמה לרוכש הדירה בעקבותיהם. לענין זה, ראה ע"א 79/348 חנה גולדמן נ. יצחק מיכאלי ואח'. 

מפסק הדין עולה כי נקבעה הוראה מיוחדת בחוק לפיה 'רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין' בכך הוקלה במידת מה מלאכת השומה והכימות. עם זאת, אין להפריז במידת ההקלה, שכן שיקול הדעת שניתן לבית המשפט, צריך להיות מופעל במסגרת השיקולים הקבועים בחוק התרופות. על כן, אין בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני, שאינו מקיים את מבחני הסיבתיות והצפיות הקבועים בסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 בפסיקת הפיצויים על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את העיקרון כי מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו ואין מטרתו הענשת המפר. סעיף 13 לחוק התרופות לא נועד להוות מנוף לפסיקת פיצויים עונשיים בדיני החוזים. מכאן שזדונו של המפר עשוי להיות רלוונטי רק במידה שהוא משפיע על חומרת הפגיעה של הנפגע.