דף קנב
א. מאור עיניו של אדם 1. הולך מחמת בכי, ולכן רבי חנינא לא בכה על בתו שמתה. 2. דמעה עד ארבעים שנה חוזרת ואח''כ לא, וכן כחול מועיל למאור העינים רק עד ארבעים שנה. 3. דמעות של עשן בכי ובית הכסא רעות, ושל סם ושחוק ופירות יפות.
ב. כחות הגוף שנחסרים בזקנה 1. חבל הכסף, זו שדרה. 2. גולת הזהב, אמה. 3. תשבר כד, כרס. 4. נרוץ הגלגל, פרש. 5. שמש ואור, פדחת וחוטם. 6. ירח, נשמה. 7. כוכבים, לסתות. 8. עבים, שמאור עיניו נחסר בגלל שבוכה. 9. שומרי הבית, צלעות. 10. אנשי החיל, שוקיים. 11. טוחנות, שינים. 12. הרואות, עינים. 13. סוגרו דלתים, נקבים. 14. הטחנה, קורקבן שפסק. 15. יקום לקול צפור. 16. קול שירה נשמע כמו שׁוּחה. 17. גבשושית דומה כהרים. 18. הולך ולבו תוהא. 19. שקד זו קליבוסת. 20. חגב, עגבות. 21. אביונה זו חמדה, שהיא גזירת מלך.
ג. המעשים בזיקנה 1. רבי יהושע בן חנניה לא בא להתווכח בבי אבידן, כיון שזקנו הלבין וכן הקול והשמיעה. 2. זקן מתכופף ונראה שמחפש מה שלא איבד. 3. הינקות נזר ורד והזקנה קמשונים. 4. אכילה מרבה פסיעות, ומועילה עד גיל ארבעים, ואח''כ מועילה שתיה. 5. הצדוקי הסריס לעז על רבי יהושע בן קרחה שאין לו נעלים, וא''ל שאין לו זקן אשה ובנים. 6. ר''י בן חלפתא לא הקביל את פני רבי ברגל, כיון שהזדקין ונזקק למקל ומשים שלום בבית בטל. 7. ילפינן מברזילי שדעתם של זקנים משתנות, שפתותיהן מתרפטות ואזניהם מתכבדות, או בגלל שהיה שטוף בזימה לכן קפצה עליו זקנה. 8. ת''ח כל זמן שמזקינים דעתם מתווספת עליהם, וזקני עמי הארץ מוסיפים טפשות.
ד. האגדות על מיתה 1. הדברים שאדם עושה בילדותו משחירים את פניו בזקנותו. 2. קשה רימה לבשר המת כמחט בבשר החי. 3. הנפש מתאבלת על הגוף כל שבעה ימים. 4. מת שאין לו מנחמים יושבים עשר בנ''א במקומו כל ימי השבעה ועיני נחה דעתו. 5. מה שאומרים בפני המת יודע, עד סתימת הגולל או עיכול הבשר. 6. נשמת צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד וגופן שוכב בשלום, והרשעים בתוך כף הקלע ואין שלום בגופן, ולבינונים יש מנוח. 7. צדיקים עתידין להיות עפר שעה אחת קודם תחה''מ, אף מי שלא קינא, ועד אז יש בהם ממש. 8. כל י''ב חדש הנשמה עולה ויורדת, לכן בעלת האוב יכלה להעלות את שמואל הרמתי, ואח''כ הגוף בטל ונשמתו רק עולה. 9. מהספידו של אדם ניכר אם הוא בן עוה''ב, ולכן ביקש שיחמם בהספדו. 10. בן העוה''ב זה מי שאומרים שינהגו כמוהו ומי שדעת רבותיו נוחה הימנו.
ה. המשָׁלים 1. בית עולמו, שיש לכל אחד מדור לפי כבודו, משל למלך ופמלייתו שנכנסו לעיר בשער אחד אבל בפנים מדורו שונה. 2. והרוח תשוב אל ה' ולכן תחזירנה בטהרה, ומשל למלך שחילק בגדים לעבדיו בגדי מלכות, הפקחין קפלום והטפשים עשו בהם מלאכה ונענשו, כך בגופם ובנשמתם. 3. שוב יום קודם מיתתך וימצאו כל ימיו בתשובה, משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה ולא קבע להם זמן, הפקחין קשטו את עצמם וחיכו והטפשים הלכו למלאכתם והמלך הזמינם פתאום. ואלו שהם מלוכלכין יעמדו ויראו ולר''מ ישבו וירעבו, וזהו בכל עת יהיו בגדיך לבנים או דקאי על ציצית ותפילין.
הדרן עלך פרק שואל
שאלות לחזרה ושינון
א. מאור עיניו של אדם (3)
ב. כחות הגוף שנחסרים בזיקנה ע"פ קהלת (21)
ג. המעשים בזיקנה (8)
ד. האגדות על מיתה (10)
ה. המשלים (3) הדרן!