הוא שכב במיטה מיוסר וכאוב אך שמח ומאמין, אומנם הוא צעיר והחיים לפניו אבל גם אותו המחלה תפסה, מחלקה לא סימפטית לנער בן 18 ולשום אדם אך קל וחומר לא לו, אך כל רופא ואחות שנכנסו לחדר פגשו בחור עליז המקדש שם שמים ובירכו אשרי יולדתו.
היה זה באחד הימים היותר קשים של הטיפולים הכימותרפיה עשתה את שלה וכיוון שניתנה רשות למשחית אינו מבחין בין טוב לרע ולא רק את התאים הסרטניים הוא מגדע אלא גם תאים טובים, אין טעם באוכל, כל מה שעובר בבית הבליעה דוקר כחרבות בבשר החי, הגוף מיוסר, אך הנשמה צוהלת. אני מאמין בניסים! ו"מתוך הניסים הגלויים אדם מודה בנסתרים" הוא זמזמם לעצמו.
הרופא שנכנס לביקור סדרתי הבחין שכבר כמה ימים מחמת המכאובים החולה לא אוכל ושותה כלום, אתה חייב להתאמץ ולאכול הוא פסק נחרצות, האוכל שעובר בהזנה תוך ורידית לא מספיק וחובה עליך לשתות קופסה זו תוך כדי שהרופא מצביע על פחית האנשור שעומדת על השידה שלמרגליותיו של הצעיר המתייסר.
ומה תועיל פחית קטנה זו, מקשה הצעיר?! הרופא הירא שמים מאמץ את חיי בית המדרש ומביאם בבת אחת לתוך כותלי בית הרפואה, "האנשור הזה יכול לאפשר לבן אדם לקחת איתו את הגמרא שלו וללכת ליער בלי כלום, לבד מכמה פחיות אנשור וכך ללמוד באין מפריע, יש באנשור את כל אבות המזון מה שבן אדם צריך בעולם הזה, ויחד עם הגמרא ביער זה גם עולם הבא" אמר והאיר בבת אחת עולמות גשמיים ורוחניים.
לו נצליח להמציא פטנט שיאפשר לנער וכל אדם הבוחר בקיום תורה ומצוות, להישמר בכל דרכיו ולהיות תמיד שומר תורה ומצוות עובד ה', ללא ספק נצליח לעשות אקזיט ולהתעשר, החיים מלאים בניסיונות ואתגרים, הדרך לצלוח את הדרך היא להתמודד בקשיים בלתי אנושיים לפעמים ולכן פטנט רשום בכזה מצב ללא ספק יהיה המצאת המיליון.
התורה מלמדת אותנו בפרשת השבוע שאין פטנט כזה, אבל יש תוכנה כזו, מה ההבדל בין פטנט לתוכנה, פטנט הוא סוד שמור לבעליו שמייצר פתרון קסם למצבים שונים, תוכנה לעומת הפטנט, בנויה מכתיבת שפות שונות המייצרת פתרון, כתיבת שפות התוכנה גלויה לכותבי התוכנה וידוע, וחלק מתהליך יצירת התוכנה כלול חשיפה אל הבאגים שלה על מנת לבדוק את התוכנה ולפתור את בעיותיה.
הפטנט לא חשוף בתהליכיו אדרבא הוא מוסתר ולכך הוא פטנט, התוכנה בנויה מתהליך סיזיפי המצריך הרבה שעות עבודה וחשיבה אך מייצר בסוף מוצר איכותי ומורכב הנותן מגוון פתרונות למגוון בעיות בו זמנית!
כאשר אדם עומד במצב בו הוא ובורא עולם לבדו מודעים למצב, הוא מתמודד עם קושי, עם רצון לחטוא, עם דחף לעשות שינויים בחיים, עם דילמות של אמונה וקיום מצוות, זה הזמן שבו התוכנה אותה הוא בנה כל חיו אמורה להתחיל לפעול, שנים של למידה והשקעה, של בניית הנפש, אמורים עכשיו להתחיל לפעול, אין פטנט רשום איך לגבור על מצבי חרום יש שפות תיכנות שאמורות עכשיו להפיק את תוצרתם.
באם במצב זה של באג קטן בחיים התוכנה לא עובדת, משמע שכתיבת שפות התיכנות בעיתיות בבסיסם אבל לא נכונות במבחן התוצאה שלהם, כתיבת הקודים נעשתה באופן שגוי, חינוך ראוי מגיל קטן שנעשה על מנת להרגיל את הילד במצוות חייב להיות ככתיבת שפת התוכנה, כתיבה ופתרון בעיות, וכך חוזר חלילה, וכאשר הוא לומד בתלמוד תורה, ובישיבה קטנה והגדולה, זה עוד שפות בכתיבת התוכנה, אם תעשה טעות ולו קטנה זה עלול לשבש את התוצאות.
ומתי נבחנים התוצאות? ביער! בהתמודדות! כאשר אתגרי החיים יכו בו, והוא יאלץ להתמודד ללא מסגרת ללא סביבה תומכת עם קיום התורה והמצוות, אם אז התוכנה עובדת סימן הוא לכותבה שעבד כראוי ואם התוכנה משתבשת סימן שכותביה שגו היכן שהוא.
הרש"ר הירש בפרשתנו מלמד שורת יסודות באמונה ובבטחון, אחד מאותם יסודות מובאים על הפסוק דברים פרק ח פסוק ג וַֽיְעַנְּךָ֘ וַיַּרְעִבֶךָ֒ וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כָּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְקֹוָ֖ק יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם:
וכך כותב הרש"ר הירש: למען תלמד להכיר את עצמך, תלמד לדעת באיזו מידה כבר רכשת את הכח המוסרי הדרוש לקיום המצוות בלא היסוס. התמסרות גמורה להנהגת ה', בטחון בה' המשחרר מכל דאגה שאיננה הדאגה לקיים את חובתנו - אלו הן המידות שהשמיעה בקול ה' תלויה בהן. וזו היא השאלה שאדם חייב לשאול את עצמו, אם רצונו להכיר את כוחו המוסרי: כלום מוכן הוא בשעת הצורך לצאת אל המדבר עם אשתו וילדיו כדי להישאר נאמן לה' ולשמוע בקולו. עכ"ל.
תקופה הבין הזמנים באופן כללי היא סוג של יציאה אל המדבר ומבחן על צדקת הדרך, ועוד יותר תקופת הקורונה הכניסה אותנו למבחן קשה, ארוך ומייגע, מבחן שבוחן את יכולת האמונה שלנו בבורא עולם מול חיסון, יכולת החסד והבין אדם לחברו שלנו בהתחשבות באחרים שחייהם בסיכון, אבל מעבר לכל תקופה זו העמידה במבחן מאות מוסדות חינוך שאולי שנים לא עמדו במבחן האמת על יכולת התמודדות תלמידיהם בזמן אמת לבדם עם אורח החיים שחונכו אליו, ולבדוק האם הם כותבים תוכנה או בית יוצר לפטנטים.
אין ברצוני לקטרג על מוסדות החינוך השונים והרבים רק אומר זאת באופן גלוי וחד, בתוך עמי אנוכי יושב, אני פוגש יום יום נערים במקומות נמוכים מאוד, יותר מחופי הכנרת. קשה לזהות מי כתב את התוכנה שלהם, מה שברור שמוטב שלא ימשיך לעסוק בכתיבת תוכנות שכאלו ושיבין שלא ניתן לשווק פטנט במקום שצריך כתיבת תוכנה.
החינוך הנכון זה האנשור של החיים, ניתן לשרוד איתו במדבר בים וביבשה, בשגרה ובקורונה, בבחרות ולאחר הנישואין, יש בו את כל אבות המזון הנצרכים לנפש, אבל החינוך צריך להיות לשם חינוך באהבה בלבד כדברי התורה בהמשך: דברים פרק ח פסוק ה וְיָדַעְתָּ֖ עִם־לְבָבֶ֑ךָ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת־בְּנ֔וֹ יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ: אב ובן זה מושג של אהבה, רק חינוך באהבה יכול לתת את הכלים הנכונים להתמודדות בכל מצבי החיים הבלתי ידועים.
הכותב הינו ראש בית המדרש החרדי ברקאי - חיספין