והשבוע, בנפלאות בפרשת שופטים, בהנחיית מירי שניאורסון, מנטורית ואשת תקשורת, דנו בנושא כל כך רגיש ועדין: שיפוט, שפיטה ושיפוטיות.

״שופטים ושוטרים תיתן בשעריך״ - השערים בהם צריך האדם לשים ״שופטים ושוטרים״ הם גם שערי גוף האדם, כלומר, חמשת החושים: ראיה, שמיעה, טעימה, ריח ומישוש (עיניים, אוזניים, נחיריים, פה - אלו 5 שערי הפנים).

על כל אחת לדאוג שהחושים הללו יונהגו על פי הוראות התורה והוראות שופטי הדור - לראות ולהסתכל רק בדברים המותרים, לא לשמוע דברים אסורים, לאכול מאכלים כשרים ובריאים וכמובן, לדבר טובות אחת על השניה.

כל אחת היא עולם מלא הדומה לעולם הגדול. כמו שבעולם יש ערים ומחוזות (אזורים), כך גם בעולמה הפרטי יש אזורים שבהם היא פועלת וחיה והם: המחשבות שאדם חושב, הדיבורים שמדבר והמעשים שהוא פועל.

בערים אלו מוכרחים להתקין שערים, דרכם נכנסים או מכניסים דברים. אפשר גם לסגור אותם בשעת הצורך ואז אי אפשר לעבור דרכם. מכאן לומדים שקיבלנו את הציווי וגם את האפשרות להצליח במחשבה, בדיבור ובמעשה, כשמתעוררים לעשות מעשה טוב, לקיים מצווה,] ללמוד או להתפלל וכמובן, לעזור לאחר.

ואם חס ושלום מגיע היצר הרע ומנסה להכנס, צריך לסגור את השער ולא לתת לו לעשות זאת, מכיון שאנו בנותיו של בורא עולם וזה הזמן להתנהג כרצון ה׳.

על ידי העיניים שדרכן רואים ולומדים. על ידי האוזניים שבהן שומעים. על ידי האף הנושם אוויר טהור וקדוש. על ידי הפה שמכניסים בו מאכלים כשרים - לכל אלה, הערים שהזכרנו, יש שערים שנסגרים, כאשה מדובר על כניסה וחדירה של דברים לא מתאימים. השופט שמחליט על כל זה הוא השכל והשוטר שבתוכנו מבצע ומקיים את ההחלטה.

וכמה זה משמח שאף על פי שאנחנו השופטים של עצמנו, הרי הקב״ה סומך עלינו שנדע לשפוט נכון ונהיה גם שוטרים טובים לבצע את המוטל עלינו וכשכולנו נשפוט צדק ונקיים את הכתוב בתורה, נגיע למינוי שופטים ושוטרים בסנהדרין הגדולה בבית המקדש השלישי, בקרוב, בגאולה האמיתית והשלמה עם משיח צדקנו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ראש חודש אלול שחל השבוע מזכיר לנו לצאת מעצמנו לשדה ולעזור, שכן בחודש אלול, המלך, כלומר, הקב״ה, נמצא בשדה ומקבל כל אחד בסבר פנים יפות וזו הזדמנות נפלאה להכיר את האחרת והשונה, לקרב ולהתקרב לה׳.

שתי אורחות נפלאות שהקשר ביניהן מסקרן מאד מרואיינות השבוע:

האחת: שונמית דרעי, חרדית, כמעט 60, נשואה + 5 ילדים ו-13 נכדים ב״ה, גרה בבני ברק, יועצת זוגית ומשפחה, פסיכותרפיסטית ומנחת סדנאות.

והשניה: ניצן שפק, אינה דתית, אבל מכבדת ומתעניינת. ניצן היא עובדת סוציאלית עם קשישים בבית חולים לניאדו בקרית צאנז בנתניה.

כדאי לכן לצפות ולראות איך מגשרות שתי הנפלאות הללו, בחן ובאהבה, על הפערים, הביקורת והשיפוטיות בחברה הישראלית ולמרות ההבדלים והשונות, מקיימות קשר של אהבה, אחווה, שלום ורעות.