אאא

כשנפגשנו אמרתי לנתי בחיוך שנשארתי במתח...

אני סקרן לשמוע איך מחדשים את קשרי האהבה ביני לבין ה' יתברך?

רגשות האהבה נובעים מהלב - ומתעוררים על ידי תפילה!

מכיר את המשפט: 'איזו היא עבודה שבלב? זוהי תפילה'.

דיבורי התפילה מעוררים את הלב בשלבים, כל אחד והקצב שלו, ולכן, לא מודדים הספקים – העיקר הכוונה, וגם מעט – הוא טוב! כי 'רחמנא ליבא בעיי'.

פרק תהילים אחד עם בכוונה עם חיבור הלב – שווה מיליונים!

בד"כ כשמתפללים יצר הרע מנסה להסיח את הדעת ומנהל איתנו דיונים, אבל, בד"כ לפרק תהילים אחד – הוא לא מתנגד, ואחרי שמתחילים הלב מתחמם ונדלק, ויצר הרע מתייאש...

האהבה בלב נסתרת ומכוסה, ותפילה בכוונה הופכת את האהבה - לחיצונית וגלויה, והגילוי כל כך עוצמתי, שפתאום רק מבקשים לחדש את הקשר, הקב"ה לוקח את המכסה שכיסה את הלב, ומכסה בו את הפשעים, וזה שכתוב: "על כל הפשעים תכסה האהבה".

יש סיפור מדהים על רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המוכיח את כוחו של הצדיק וממנו לומדים קל וחומר – עד כמה הקב"ה רוצה למחול על הפשעים.

מסופר שבראש השנה סנגורם של ישראל, היה מפשפש בעוונותיהם של ישראל מתוך מעשה נבואה ממש, הוא ראה את העוונות והבין מה הניע את האדם לחטוא, עד שהצליח למוסס בידו את העבירות, והגדירו זאת יודעי דבר: 'העבירות לא היו מגיעות לחצי ידיו - עד שהיו נעשות איברים איברים'.

חשוב לזכור שהקב"ה ברא את התשובה לפני שברא את העולם, כדי לאפשר לאדם לחזור אליו, התשובה קודמת לחטא – כדי שיהיה אפשר למחוק את החטא.

התפילה מגלה שקשרי האהבה לא התנתקו מעולם! היא מסירה שכבות של 'אבק' וחודרת לעומק הלב, וכך מתגלה ה'דעת' האמיתית של האדם.

התפילה מאירה בעוצמה את האהבה, ואז, אהבתו של הקב"ה מאירה אלינו ב'אור חוזר' ו'נסלח לנו על עוונותינו.

משל ידוע מספר על מלך שבנו רצה להוכיח את אהבתו לאביו, והוא שאל את אביו: כיצד אוכיח את אהבתי אליך? המלך ענה לו שיביא לארמון שנמצא בראש ההר אבן גדולה.

בן המלך ניסה להעלות את האבן בכל מיני דרכים, אך האבן היתה גדולה וכבדה שהבן לא הצליח, הוא אמר לאביו: ביקשת ממני בקשה שאי אפשר לקיימה.

ענה המלך לבן: לא אמרתי לך להעלות את האבן בשלמותה, זה באמת לא אפשרי, אתה יכול לפורר את האבן עד שתוכל לגלגל אותה לראש ההר.

והנמשל ברור... לכן אנו מבקשים מהקב"ה יסיר מאיתנו את לב האבן, שיעזור לנו לפורר אותו לאט לאט, ויהפוך אותו ללב בשר.

לב בשר - חי פועם מרגיש – ואוהב.

שאלתי את נתי: מה נראה לך שמפריע להשקיע בתפילה?

נתי חייך ואמר: יצר הרע! הקב"ה מינה אותו להפריע לך בעבודת ה' ולהחטיא אותך, כדי להרבות את שכרך לעתיד לבוא, אבל, חשוב לזכור שהאדם מקבל רק ניסיון שיכול לעמוד בו - הכל בשליטת מלך העולם.

יצר הרע סה"כ ממלא את תפקידו במרץ, והוא יעשה הכל – כדי שקשרי האהבה בינך לבין המלך ישארו מכוסים, ולא יצאו - מהכח אל הפועל.

איך מתגברים עליו?

נתי צחק ואמר: היראה - היא המפתח לפתרון הבעיה, סוף סוף הגענו לאריה השואג והדגים שרועדים בחודש אלול.

במפגש הראשון אמרת שקשה לך לחיות עם 'פחד' של חודש אלול, זוכר?

מרוב שאתה חי בפחד ויראה – הפכת את היראה רק לעונש!

יש שני סוגי יראה, הראשונה זאת יראת העונש שעליה דברת, היא גורמת לך לפחד מהאריה, אגב, שכחת להזכיר את הכבשים שעוברות כבני מרון, וכל מי שנגזר דינה למות - מסומנת באדום.

יראת העונש – נובעת מהפחד משכר ועונש ומדין גהנום, יש זמנים ומקרים שהיא מרתיעה - וזה טוב, אבל, היא לא נובעת מקבלת עול מלכות שמים, ולא 'עובדת' לטווח רחוק אצל אנשים רגילים.

יראת העונש - לא מבעירה בלב האדם את אהבת ה'.

עד שלפעמים... נגמר הכח לפחד... ואי אפשר לחיות עם פחד ארבעים יום ברצף...

איך אנשים פותרים את הבעיה? הם שומעים את האריה שואג – ומתחפרים עמוק בשמיכה ונרדמים למשך ארבעים יום ולא שומעים את השאגה...

היראה השניה היא יראת הרוממות - אתה ירא מהקב"ה כי אתה יודע את גודלו ורוממותו, הוא מלך רם ונישא הוא מלך - גדול גיבור ונורא, ואתה מקבל 'עול מלכות שמים' מתוך אהבתך אליו, ומתוך רצון אמיתי של "מלכותו ברצון קיבלו עליהם".

אתה יודע שהמלך שלך - היה הווה ויהיה, עשה עושה ויעשה – לכל המעשים, ולכן, יראת הרוממות הופכת לסוג של אהבת ה', ומשפיעה עליך המון חיות ושמחה.

התפילה מדליקה את היראה, היראה מדליקה את הדבקות והאהבה לה' יתברך, וגורמת שהחיבור יהיה אמיתי "בלב שלם ובנפש חפצה".

התפילה היא במקום קורבן, במקום שהאדם ישחט או יתגלגל מראש ההר, הוא מתפלל מתוך כוונת הלב והתקשרות המחשבה לשורשה עד כלות הנפש! כך בזמן התפילה האדם הקריב את הנפש לאלוקיו.

אחרי שהלב נדלק, לא תרצה להגיד פרק תהילים אחד, אתה תרצה להמשיך להתפלל עד כלות נפשך "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'".

ממשילים את האהבה והיראה לאש:

טבע האש שהוא בוער מלמטה ועולה כלפי מעלה, הוא שואף ומשתוקק לעלות לשורשו אל גלגל החמה.

טבע נוסף של האש שהוא - שורף את הכל! היראה משולה לאש כי היא מכלה את כל התאוות והמידות הרעות שיש לאדם, כשהוא מתחבר ל'חלק אלוק ממעל', הוא מקבל חיות ממקור החיים.

כשהיראה 'נדלקת', האדם זוכה לחכמה ול'מוחין דגדלות', שהם שכל ודעת יותר גבוהים, כי היראה קודמת לחכמה "ראשית חכמה – יראת ה'".

כשהאדם ב'מוחין דגדלות' – הוא לא רוצה לחטוא!

הוא זורק את יצר הרע - כמו שזורקים את השעיר לעזאזל ביום הכיפורים...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בימים ש'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה' החטאים והעוונות נשטפים ע"י האהבה כ'מעיין המתגבר' בלי מעצורים, הם שוטפים את פגמי הנפש שהחטיאו את האדם, ועשו מחיצה לאהבה בינו לבין מלך העולם.

היום הגזמת! 'נאמת' המון... איך אזכור את כל מה שאמרת?

נסכם ביחד את עיקרי הדברים, בלב שלי יש אהבה והיא מכוסה, ע"י תפילה בכוונה האהבה בליבי מתגלה, ואז, הקב"ה מאיר עלי 'אור חוזר' של אהבה, וכשהכיסוי יורד מהאהבה הקב"ה באהבתו - מכסה על פשעי.

יצר הרע 'עובד' קשה כדי שלא אתפלל, ורק יראת הרוממות מדליקה את אש האהבה והאדם זוכה שהתפילה עולה מעלה 'ריח ניחוח אשה לה', האדם מקבל 'מוחין גדלות' – ורק רוצה "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו'.

אחרי כמה רגעי שתיקה שאלתי: ולמה הטוב הזה לא קרה עד היום?

יצר הרע יותר מתוחכם ממני וממך...