הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, נולד בכ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, בעיר לומז'ה שפולין. בילדותו, עברה משפחתו לאנגליה, שם כיהן אביו, הרב יואל לייב הלוי הרצוג, כרב. בשל מיעוט מרכזי תורה משמעותיים בבריטניה באותה תקופה, נהג הרב הרצוג לקיים תכתובת עניפה בענייני תורה עם גדולי הרבנים במזרח אירופה.
בשנת 1908 הוסמך לרבנות על ידי רבנים נודעים כרבי יוסף שלופר, רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, והרידב"ז. במקביל ללימודי הקודש, השלים הרב הרצוג לימודי מתמטיקה ושפות באוניברסיטאות לידס, לונדון והסורבון. עבודת הדוקטורט שלו, "התכלת בישראל" (על זהותו של חזלון התכלת שבציצית), העניקה לו תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון וזיכתה אותו בהכרה ציבורית ראשונית.
בין השנים 1915 ל-1936, כיהן הרב הרצוג כרב באירלנד, כרבה הראשי של יהדות אירלנד. בתפקידו זה הצליח לסכל ניסיונות להכריז על השחיטה היהודית כבלתי חוקית. הוא קשר קשרי ידידות אמיצים עם מנהיגים אירים, בהם הקרדינל ג'וזף מקרורי, ואף עם איימון דה ואלרה, ממנהיגי המרד נגד הבריטים ונשיא אירלנד לעתיד, שביתו של הרב שימש לעיתים כמקום מסתור עבורו.
בשנת ה'תרצ"ז, לאחר פטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה מבין אלה ששכנעו אותו לעלות לארץ ישראל, נבחר הרב הרצוג לכהן כרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל, תפקיד אותו מילא עד יום פטירתו. הוא פעל רבות בענייני ציבור.
בשנת 1939 השתתף בוועידת השולחן העגול בלונדון, ולאחר כישלונה ופרסום "הספר הלבן השלישי" – שהגביל הגירה ורכישת קרקעות – הזהיר הרב הרצוג כי "הספר הלבן עלול לדרבן את הערבים ולהפוך לספר אדום ואף לספר שחור", וקרע אותו בהפגנה פומבית.
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל – עובדות והנהגות
בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, הקדיש הרב הרצוג את מרצו להצלת יהודים. בשנת ה'תש"א יצא למסע הצלה לארצות הברית, ובמהלכו נפגש עם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, ודרש ממנו להציל יהודים ולהפציץ את מחנות ההשמדה. הוא יצא מהפגישה מדוכא, חש בה כישלון, אך למרות אזהרות חוזרות על סכנת הנאציזם לארץ ישראל, שב אליה באמרו כי נביאי ישראל התנבאו על שני חורבנות בלבד.
בשנת ה'תש"ו (1946), יצא הרב הרצוג למסע חוצה אירופה, במטרה לשכנע ניצולי שואה לעלות לארץ ישראל ולאתר ילדים יהודים שהוסתרו. הוא נפגש עם מדינאים ועם האפיפיור פיוס השנים עשר, ממנו ביקש להחזיר ילדים יהודים מן המנזרים לחיק היהדות.
על אף שנענה "בכתף קרה" מצד האפיפיור לגבי הוצאת צו פומבי, הוותיקן סייע בפועל לשחרור ילדים רבים. במהלך מסע זה, הוא נכנס למנזר גדול שבו הוסתרו ילדים יהודים. כשנשאל על ידי אם המנזר כיצד ידע לזהות את הילדים היהודים מבין מאות הילדים, אסף הרב את כולם באולם גדול, עלה על הבמה וקרא בקול גדול: "שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד!" מיד מיהרו עשרות ילדים לבמה בצעקות "אמא!" ו"אבא!", נזכרים באחת בהקראה המשותפת של מילים אלו עם הוריהם לפני השינה.
חלק ניכר מתכתובותיו העשירות של הרב הרצוג מתקופה זו נגישים כיום לציבור, מסמכים אלו חושפים את עומק מאמציו, ואת הקושי הגדול להתמודד עם משפחות נוצריות שקשרו קשרים עמוקים עם הילדים המוסתרים, והוא אמר על כך: "ההצלה קשה אם הרודף בא כאח".
מאמציו אלו הובילו לעליית למעלה מ-500 ילדים יהודים פדויים ברכבת מקטוביץ' שבפולין באוקטובר ה'תש"ו, רכבת שנודעה בכינוי "רכבת הרצוג".
בנוסף, הרב הרצוג יסד את מכון "יד הרב הרצוג", האחראי להוצאת "האנציקלופדיה התלמודית", ויזם את הקמת בניין הרבנות הראשית, "היכל שלמה". הוא גם חיבר את נוסח התפילה לשלום המדינה.
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג נפטר בי"ט בתמוז ה'תשי"ט, הלווייתו הייתה המונית, ונכחו בה כ-25,000 משתתפים, בהם נשיא המדינה יצחק בן-צבי ובכירי השלטון. הרב עובדיה יוסף הספיד אותו באומרו: "היה מנהיגם של ישראל, אהב צדק ושנא רשע, ותמיד לימד סנגוריה על ישראל... מסר נפשו להצלת ילדי ישראל..." הוא נטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
0 תגובות