כאשר אנו מרימים את מבטנו אל רקיע הלילה, הירח ניבט אלינו כסלע חסר חיים, מכוסה באינספור צלקות אפלות. אך הירח, אשר שמשמש את לוח השנה העברי לדורות, מחזיק בתוכה סיפורים עתיקים, הן על ראשית הבריאה, והן על הישגיהם הנצחיים של כמה מהמוחות הגדולים ביותר שקמו בעם היהודי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
העיסוק בירח ובאסטרונומיה היה מרכזי ביהדות מאז ומעולם. כבר בפרשת בראשית אנו מוצאים רמז למעמדה המיוחד של הלבנה. ביום הרביעי לבריאה, תלה הקב"ה את השמש ואת הירח, ובתחילה מכנה אותם הכתוב "שני המאורות הגדולים", מה שמרמז על שוויון יחסי בגודל הנראה. אולם, חז"ל דרשו כי הקדוש ברוך הוא מיעט את הלבנה, כיוון שקינאה בשמש, ואמר לה: "לכי ומעטי את עצמך". ואז היא מוזכרת בתורה 'כמאור הקטן'.
אכן, על אף שהירח קטן מהשמש פי 400 בגודלו הממשי, הוא נראה לנו באותו גודל בדיוק, כיוון שהוא קרוב אלינו פי 400 מאשר השמש. תופעה קוסמית מדהימה זו מאפשרת את הופעת ליקוי החמה המלא.
מכתשי הירח: עושים סדר בבלגן
גרסת עולם המחקר היא שהמכתשים הממלאים את פני הירח הם תוצר של התנגשויות אלימות של מטאוריטים ואסטרואידים שאירעו לאורך אלפי שנים. הירח עמוס בתוואי שטח אלו: יש בו 5,185 מכתשים שקוטרם עולה על 20 קילומטר (12 מייל), כמיליון הגדולים מקילומטר אחד, ויותר מחצי מיליארד מכתשים שגודלם עולה על 10 מטרים.
כאשר קרני הטלסקופים הראשונים ננעצו בפני הירח, בתחילת המאה ה-17, ראו הצופים הקדומים דפוסי אור וצל בולטים. הם נשבו בסיפורי אגדות ובמסתורין, וטעו לחשוב כי האזורים הכהים והמישוריים על הירח, שהם למעשה מישורים געשיים, הם מקווי מים. כתוצאה מכך, קיבלו תוואי נוף אלו שמות לטיניים מעוררי השראה ומלנכוליה, המתאימים למקומות שאינם קיימים באמת. כך נולדו שמות כמו "ים המשברים," "ים הפוריות," "אגם השכחה," ו"מפרץ הקשתות" ושאר ירקות.
אולם המצב הפך עד מהרה ל"כאוס". בשל העדר סמכות מרכזית, מכתש יחיד יכול היה לשאת שלושה שמות שונים, מה שהפך את השוואת התצפיות ואת המחקר המשותף לבלתי אפשרי.
כבר בשנת 1651, ג'ובאני בטיסטה ריצ'יולי, פרופסור נוצרי איטלקי, הכין מפה מקיפה של הירח וקרא למכתשים על שם אסטרונומים בולטים, וחשוב לציין שכבר אז שלושה מאותם מכתשים ראשונים נקראו על שם רבנים יהודים. אך כאוס המכתשים איים לשתק את המחקר כולו.
מאחורי כל מכתש עומדת אשה
כאן נכנסת מארי אדלה בלאג. בלאג נולדה ב-1858 באנגליה, והשכלתה הפורמלית הסתיימה בפנימייה בלונדון. לאחר מותה של אמה ב-1896, נאלצה לנהל את משק הבית ואת אחוזת המשפחה. למרות שהעדיפה להתכתב במכתבים ולא לצאת מהבית, מוחה נדד למרחקים: היא הייתה טובה בשחמט, אהבה לפתור חידות בעיתונים וטיפחה את אהבתה למתמטיקה בעצמה.
לראשונה התוודעה לאסטרונומיה כשהתקרבה לגיל 50, בהרצאה של האסטרונום ג'יי.איי. הארדקאסל. יחד עם המתמטיקאי סמואל ארתור סאונדר, היא לקחה על עצמה משימה שנראתה בלתי אפשרית לסדר את כאוס שמות המכתשים על הירח. בין 1907 ל-1913 היא וסאונדר למדו את המפות הישנות, פירמו טעויות ויצרו רשימה מאורגנת של שמות.
עם מותו של סאונדר ב-1912, בלאג פרסמה את הרשימה ב-1913, ומועצת המאמץ שיבחה אותה: "העבודה כולה של מיס בלאג". תרומתה הפכה את הבסיס ל-"Named Lunar Formations" של 1935, ספר שהנחה את מינוח הירחי לשלושה עשורים קדימה.
כיום, הגוף הבינלאומי האחראי על הסדרת שמות המכתשים וכל תוואי השטח על גרמי שמיים הוא האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU), שהוקם בשנת 1919. ה-IAU מעניק שמות למכתשים על שם אנשים ידועים מכל העולם, שתרמו תרומה חשובה לאנושות - מדענים, חוקרים, פילוסופים, משוררים ואף אסטרונאוטים. כל אדם שזוכה לכבוד זה צריך להיות, או יותר נכון לא להיות בין החיים לפחות שלוש שנים. תהליך מתן השם הוא קפדני: הוא דורש אישור מיוחד, בדיקה של גיאולוגים בוועדות ה-IAU, וכן התחשבות בעקרונות הגיאוגרפיים, במטרה להבטיח כי ייצוג שמות המכתשים יהיה מאוזן בין כל האומות.
נצח ישראל בחלל: חכמים, מדענים ומגלי עולמות
למעלה מעשרה יהודים זכו שמכתשים על הירח ייקראו על שמם. אנשים אלו, שתרמו תרומות משמעותיות בתחומי האסטרונומיה, המתמטיקה והפילוסופיה, מונצחים באופן קבוע ממש מעל ראשנו.
רבי אברהם אבן עזרא (מכתש Abenezra):
ראשון ברשימה הוא איש האשכולות הספרדי רבי אברהם אבן עזרא (1089–1164), שהיה משורר, פרשן מקרא, אסטרולוג ובעל לשון חריפה ושנונה, בעיקר בוויכוחים פילוסופיים. על אף שחי חיי נדודים והיה "תמיד במצוקה כלכלית", הוא כתב פירושים מקיפים לתורה וחיבר עבודות חשובות במדע ובאסטרונומיה, אשר הקנו לו תהילה מחוץ לגבולות העם היהודי. האבן עזרא הקדיש את המחצית השנייה של חייו לנדודים, שם למד על עמים ותרבויות, ואף זכה לבקר בארץ הקודש וללמוד קבלה מחכמים בצפת ובטבריה.
רבי לוי בן גרשום (מכתש Rabbi Levi):
אחריו ניצב רבי לוי בן גרשום (רלב"ג, 1288–1344), פילוסוף, אסטרונום ומתמטיקאי צרפתי. הוא נודע בתרומותיו לפילוסופיה יהודית, ניווט ואסטרונומיה. רלב"ג חי בתקופה קשה שבה גזר המלך פיליפ הרביעי על גירוש כל יהודי צרפת, אך רלב"ג עצמו ניצל בזכות מגוריו בעיר קטנה בדרום צרפת שהייתה בשליטת האפיפיור. הוא הקדיש את חייו להפצת אור הידע, והיה רופא מוכשר כבר בגיל 30, בנוסף לשליטתו בתלמוד ובכתיבת פירושים לתורה ולנביאים. לרלב"ג מיוחסת המצאת מכשיר הניווט 'מטה יעקב' (Jacob’s Staff), ששימש ימאים למדידת מרחק זוויתי בין גרמי שמיים במשך מאות שנים.
רבי אברהם זכות (מכתש Zagut):
רב, היסטוריון, מתמטיקאי ואסטרונום ספרדי שחי במאה ה-15. הוא כיהן כאסטרונום מלכותי בחצר מלך פורטוגל. זכות עסק בחישוב קואורדינטות גיאוגרפיות ושיפר את האצטרולב, מכשיר עתיק ששימש לניווט ולחישוב קווי רוחב. לוחות הניווט, הטבלאות האסטרונומיות והתרשימים הימיים שלו מילאו תפקיד מכריע ביכולת הניווט הספרדית והפורטוגזית, ואף שימשו את כריסטופר קולומבוס. יש המציינים כי ללא הידע וההנחיה האישית של זכות, קולומבוס ואסקו דה גאמה היו עלולים להיכשל במסעותיהם. לאחר גירוש ספרד ופורטוגל, עבר זכות לתוניס, שם כתב את עיקר "ספר היוחסין" שלו, תיעוד אנציקלופדי של 1,500 שנות היסטוריה יהודית.
אלברט איינשטיין (מכתש Einstein):
כמובן, אי אפשר להשלים סקירה זו מבלי להזכיר את אחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים, אלברט איינשטיין (1879–1955). איינשטיין, הוגה תורת היחסות ומגלה האפקט הפוטואלקטרי, היה סמל לגאונות והשפעתו על המדע משמעותית ביותר. הוא ציין כי הדבר המפתיע ביותר ביקום הוא דווקא ה"מובנות" שלו, שכן תיאורו במונחים מתמטיים מראה שהוא אינו מקרי או כאוטי. הוכחה משמעותית לתורת היחסות הכללית שלו התקבלה באופן מעשי כאשר אסטרונומים צפו בליקוי חמה מלא ב-1919.
אהרון קציר (מכתש Katchalsky):
הנציג הישראלי ברשימה הוא פרופסור אהרון קציר (1913–1972). קציר היה ביוכימאי חשוב וממייסדי חיל המדע הישראלי. הוא עסק רבות בהנגשת מדע ופילוסופיה לציבור הרחב והתריע על הצורך בבסיס אתי למדע. הוא הדגיש כי השינויים המהירים המתחוללים בחברה המודרנית עקב חדירתו של המדע, מחייבים הסתגלות מוסרית חדשה, (והדבר מקבל משנה תוקף בעקבות עליית טכנולוגיות כגון הבינה המלאכותית) קציר נרצח על ידי מחבלים יפניים בטבח בנמל התעופה לוד שבוצע ב-30 במאי 1972 בו נרצחו 24 אנשים ונפצעו 71 הי"ד.
ג'ודית רסניק (מכתש Resnik):
טייסת, מהנדסת ואסטרונאוטית של נאס"א. רסניק גדלה בבית יהודי דתי באוהיו והייתה האישה היהודייה הראשונה מכל לאום שטסה לחלל. היא השתתפה בטיסת הבכורה של מעבורת החלל דיסקברי ב-1984. למרבה הצער, חייה נגדעו באסון מעבורת החלל צ'לנג'ר ב-1986, כאשר המעבורת התפרקה 73 שניות לאחר השיגור.
גרטי תרזה קורי (מכתש Cori):
זוכת פרס נובל יהודייה שנולדה בפראג. למרות שהמירה את דתה כדי להינשא, החלטתה לעזוב את אירופה לבסוף נבעה מהאנטישמיות הגואה. היא הייתה האישה האמריקאית הראשונה שזכתה בפרס נובל (השלישית אי פעם) ב-1947, יחד עם בעלה, על עבודתם החלוצית בחילוף החומרים הפחמימתי. עבודה זו הרחיבה את ההבנה על האופן שבו שרירים מייצרים ואוגרים אנרגיה, ותרמה רבות לטיפול במחלות כגון סוכרת. לכבודה, נקרא מכתש על שמה הן בירח והן בכוכב נוגה.
ג'יימס ג'וזף סילבסטר (מכתש Sylvester):
המתמטיקאי היהודי הדתי הראשון שכיהן כפרופסור בבריטניה. למרות שהצטיין במתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג', נמנע ממנו לקבל תואר או פרס בשל יהדותו. הוא ייסד את כתב העת המתמטי האמריקאי הראשון (American Journal of Mathematics). מכתש בקרבת הקוטב הצפוני של הירח נקרא על שמו.
מי חתם את שמו על הירח?
כבר הזכרנו בתחילת הכתבה שבשנת 1651 פרסם הנוצרי-איטלקי ג’ובאני בטיסטה ריצ’ולי את מפת הירח המפורסמת שלו, Almagestum Novum. ריצ’ולי היה הראשון שניסה ליצור שפה אחידה למכתשי הלבנה, והוא העניק להם שמות של פילוסופים, מדענים, תיאולוגים וחוקרי טבע.
מערכת השמות שהגה ריצ’ולי שימשה בסיס לעבודה של ממשיכי דרכו, ובהמשך אומצה כמעט כלשונה על ידי האקדמיה הבין־לאומית לאסטרונומיה. גם כיום, כשאסטרונאוטים ומדענים סורקים את פני הירח במפות דיגיטליות, הם נתקלים שוב ושוב בשמות שהונחו שם בידו של אותו חוקר בן המאה ה־17.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ובמחווה אירונית ומרמזת, ריצ’ולי שמר לעצמו מכתש אחד יפה במיוחד, לא גדול מדי אך בולט בצד המערבי של פני הירח, סמוך לשפתו הנראית מכדור הארץ. ריצ'ולי אמר כמו על כל יצירת אומנות מפוארת האמן חותם את שמו בצד האומנות, אז גם אני בחרתי מקום לחתום את שמי.
0 תגובות