במרחק של כ־8 ק"מ בלבד מדרום־מזרח למרכז טוסון, אריזונה, מסתתר אחד האתרים המרשימים והמסקרנים ביותר בעולם התעופה הצבאית: בית הקברות הגדול ביותר למטוסים צבאיים על פני כדור הארץ.
בסיס חיל האוויר דייוויס-מונטן משתרע על פני מרחב אדיר של כ־2,600 דונם, והוא נראה יותר כמו עיר רפאים של מתכת מאשר בסיס צבאי.
באופן רשמי, המתחם מחזיק למעלה מ־3,280 כלי טיס ו־13 חלליות השייכים לחיל האוויר האמריקאי, הצי, משמר החופים ונאס"א. בפועל, "מדבר המטוסים" מאכלס לרוב מעל 4,400 כלי טיס, החל במפציצים כבדים וכלה במסוקי קרב ורכיבי חלל מיושנים.
הבחירה בטוסון לא הייתה מקרית. האקלים המדברי הקיצוני, עם לחות של 10%–20% בלבד, מעט משקעים וקרקע אלקלית קשה, יוצר תנאים כמעט מושלמים לשימור מתכת. בזכותם ניתן פשוט להעמיד את המטוסים על הקרקע החשופה בלי ריצוף, תוך בלימת תהליכי קורוזיה באופן טבעי.
אך ההגעה ל"נחיתה האחרונה" במדבר אינה פשוטה. כל מטוס שעושה את דרכו ל-AMARG עובר מסלול הכשרה קפדני: שטיפה עמוקה, ריקון מלא של דלקים ונוזלים, ציפוי מערכת הדלק בשמן מגן, הסרת תחמושת וחומרה מסווגת ולבסוף עטיפה הדוקה בחומר ויניל לבן המגן מפני שמש, אבק וטמפרטורות קיצון. רק אז הוא מצטרף למערך הענק.
המטוסים מסווגים למספר מסלולים: אחסון ארוך טווח למקרה שיידרשו לשוב לשירות, פירוק וקניבליזציה לצורך אספקת חלקים נדירים, או גריטה ומכירה. לעיתים, כמו באגדה מודרנית, מטוסים אף חוזרים לחיים. כמו "Ghost Rider”, מפציץ B-52 בן 53 שנים, הוחזר לשירות פעיל אחרי שעמד נטוש במדבר מאז 2008. בנוסף, AMARG מפעילה תוכניות להסבת מטוסי F-4 ו-F-16 ותיקים למטרות אוויריות בלתי מאוישות.
לצד תפקידו כ"עיר המתים" של עולם התעופה, בסיס דייוויס-מונטן הוא גם בסיס פעיל שוקק חיים. מאז הוקם ב-1925 כשדה נחיתה ונקרא על שם טייסי מלחמת העולם הראשונה סמואל דייוויס ואוסקר מונטן הפך למוקד מרכזי של פיקוד הקרב האווירי (ACC).
אך לא רק מטוסים דוממים נמצאים בבסיס, הכנף ה-355, יחידת האם בבסיס, מפעילה מטוסי תקיפה A-10 Thunderbolt II ומשמשת כיחידת ההכשרה הרשמית היחידה בעולם לטייסי ה-A-10. לצדה פועלות בבסיס גם חיל האוויר ה-12, יחידות לוחמה אלקטרונית, כוחות מילואים והמשמר הלאומי.







0 תגובות