"אבא זה אומר שעכשיו כל המשפחה נכנסת לבידוד?", כן עניתי לה, "וזה אומר שאת הברית מילה נצטרך לעשות גם בבידוד", כן עניתי לה גם על זה, "והכל באשמתי?", היא הוסיפה ושאלה בדמעות, "הכל בזכותך", עניתי לה בגאווה! בזכותך הסברתי לה נשמח במצווה עצמה בשמחה עילאית של מסירות נפש לקיום מצווה בשמחה, זכות שלא כל יהודי זוכה בה ובוודאי לא סמוך לראש השנה.
או אז קיבצתי למרכז הבית את כל הילדים, את זו שהרגע התבשרה שהיא חיובית, ואת אלו שנגזר עליהם בידוד, וכך אמרתי להם: נכון שבעוד שעה קלה אימא תחזור הביתה עם התינוק החדש ב"ה, ונכון שהיא תכנס ישר לבידוד מאתנו, וזה לא נעים לאף אחד, וגם את הברית מילה נצטרך לעשות בתנאי בידוד והרחקה, אבל זכרו! אותו בורא עולם שנתן לנו את החיים, ואת הילד הזה, וציווה אותנו להכניס אותו בברית, הוא זה שגזר שעכשיו החיים יראו כך עם קורונה ובידוד, וכל מה שהוא עושה לנו נקבל באהבה רבה, נעשה את רצונו בכל צורה ובכל מחיר ונשתדל בשמחה!
וכך היה, שעה קלה לאחר מכן שכנים טובים עזרו לה להיכנס עם הרך הנולד ישר אל חדר מסוגר, עמדנו שם בחריץ הדלת בת ה-4 ובת ה-14 ובן ה-10 והזלנו דמעה של כאב ושמחה גם יחד, וכך גם זכינו לחברו אל העם היהודי ולהכניסו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה במגע מרוחק על מפתן דלת הבית, לצד שכנים ובני משפחה ששמחו ממרחק, ופצחו בשירת תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך.
בסעודת הברית המצומצמת סביב שולחן קטן של אבא וכמה ילדים, אמר לי בני בן ה-10: "איזה עם מוזר אנחנו שמחים ועצובים יחד, עושים מצוות בשמחה גם כשזה כל כך קשה", אכן אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלוקיו!
בתקופה בה אנו נמצאים הדבר היחיד שברור זה ששום דבר לא ברור, אין מושג לשום אדם מה יילד יום, החיים מושבתים, משתבשים, ברגע אחד! חתונות נדחות, אירועים מאבדים כיוון, תהו ובהו, ובתוך כל זה הציבור החרדי מרגיש שהחבל מתהדק דווקא סביבו, וכך בכל יום אנו נחשפים לאנשים הנקראים בעלי בריתנו, שבאופן שיטתי כביכול פוגעים בדוקא בחיי הקדושה, בעולם התורה, בחגי ישראל, ועוד ועוד.
צריך להיות עיוור בשביל לא לראות מה מתרחש פה בתוך ארץ ישראל, בתוככי הערים החרדיות, בהיכלי הקודש, "ברדיפה" כביכול דווקא לציבור החרדי, פשוט הדבר שהסט"א עובד שעות נוספות בתקופה זו, הוא מפחד ממשהו גדול שעלול להתרחש אם הוא יירדם.
והוא מצליח בחלקו- איך יתכן שאנשים נבונים וחכמים תולים את המצב בגורמים גשמיים – ביבי/ חיסון/ גמזו/ סינים/ ליצמן/ אדלשטיין/ פרויקטור/ גרעינית/ ועדות/ תמיכה/ מחלקות/ בתי חולים/ ושלא נדבר על מכורי המספרים כביכול היה זה מניות בבורסה וממהרים לעדכן כל יום את מספר החולים לעומת הנבדקים, לעומת אתמול, ולעומת הגל הראשון, את המונשמים מול אלו שאינם ולבסוף גם את המבריאים ב"ה.
איך נפלו גיבורים? איך יהודים שחוו בדור הקודם את השואה האיומה ואעפ"כ זכו לתקומה נפלאה בארץ הקודש, מעיזים לדבר בטרמינולוגיה של מושגים גשמיים, איך אנשים שחיים בניסים ורואים ניסים מתחמים את הקורונה במושגי בשר ודם, וכי דין אחד לנו ולסינים? אייך אבדנו את בסיס אמונתנו שהכל מאת ה'! הכללללל!
איך גדל ילד ששומע בבית שמי שאחראי לקורונה זה ביבי או רוני או יולי? איזה מחשבות כפירה נולדות במוחו ממחשבות שכאלו? ילד ששומע את המספרים ואת הנתונים ואת ההתפלספות על הטיפול הנכון במצב לפי ניתוחי עומק של כל בר בי דחד יומא, בל נתפלא אם בתפילת העמידה יכוון ברפאינו ובכל אמירת שם ומלכות לראש הממשלה המחיה מתים וקורנאים.
הרי זה מעשה אלוקים מה שמתרחש פה סביבנו, האם זה הגיוני שביבי שהקים ממשלה בתמיכת החרדים שהתמסרו עבורו, ודווקא הוא מקבל החלטות של סגירת בתי כנסת ומדרש לעומת מועדוני בילוי, ואין פוצה פה ומצפצף בעסקונה החרדית?! אם זה לא יד ה', אז מה זה??
אין זה כי אם יד ה' המחשלת אותנו ומחזקת אותנו ובעיקר מזככת אותנו לקראת בוא יום ה' הגדול והנורא, אין זה כי אם כפרת עוונות על המחלוקות השוררות בתוך בתי המדרשות בציבור יראי ה', הקורונה לא מבחינה בין אשכנזים לספרדים, הקורונה נכנסת לכל ישיבה ולכל סמינר לא ניתן לעשות לה סלקציה ולהכניס אותה באחוזים, היא נכנסת ויוצאת כרצון משלחה! בין פלגים ומחנות ובין גדולים וקטנים.
אך כאשר אנו שוב ושוב מתחמים את הקורונה במושגי גשמיות, ותולים את קיומה בידי בשר ודם מרחיקים אנו את מטרת שליחותה לעולם, מטרתה היא לחזקנו בגדר "קומי רוני בלילה" גם אם נראה לנו שלילה אז לקום ולרנן, ומצד שני "להגיד בבוקר חסדך" להתבונן ולראות בתוך החשיכה גם את נקודות האור הגדולות שיש עד בלי די, ולראות שגמזו לטובה.
משה רבינו בסוף ספר דברים מתמצת בדבריו עוד ועוד את יסודות האמונה והיהדות, פרשת נצבים הקצרה, מכילה את היסודות הבסיסיים ביותר ליהודי המאמין, יסוד עצום ואקטואלי יש במדרש רבה בתחילת הפרשה שמעמיד אותנו באור האמת בהסתכלות על מהות היהודי, ועל זכות קיומו כיהודי-
מדרש תנחומא פרשת ניצבים סימן ג
מה כתיב למעלה מן הענין, ויקרא משה אל כל ישראל אתם ראיתם וגו' (דברים כט א), המסות הגדולות וגו' ותבואו אל המקום הזה וגו', ואתם מפני מה לא כליתם, ואתם לא שמעתם בקולי, ואתם אמרתם לפני דברים שאתם חייבים עליהם כלייה, ולא עשיתי אתכם כלה, שנאמר אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך וגו' (תהלים קו ז), ולא עוד אלא אמרתם לעגל אלה אלהיך ישראל (שמות לב ד), ואם תאמרו מפני מה אומות העולם מתחייבין כלייה, ואנו קיימין ועומדין, לפי כשבאין עליהם יסורין מבעטין בהם, ואינם מכירין שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך וגו' (תהלים), אבל ישראל כשהיסורין באין עליהם נכנעים, שנאמר צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא (תהילים) לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא אף על פי שהקללות באות עליכם, הן הן מעמידות אתכם, וכן הוא אומר למען ענותך ולמען נסותך להיטיבך באחריתך (דברים ח טז), כך אמר משה לישראל אף על פי שהיסורין באין עליכם יש לכם עמידה, לכך נאמר אתם נצבים.
אומר המדרש מה ההבדל בין יהודי לגוי, שיהודי כשבאים עליו צרות הוא נכנע שנאמר "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" גוי מבעט בייסורין מחפש אשמים את ביבי יולי ורוני, אבל יהודי נכנע מיד : ובשם ה' אקרא! הכל מלמעלה! זה לא שאלה של אמונה לתלות את הקורונה בגורמים בשר ודם זה שאלה של יהודי או לא, גוי מבעט יהודי רואה בזה את ה'!
כתר/ התבודדות/ חיובי/ מאומת/ סגר/ מסכה/ זהירות מיציאות הפה/ ניקיון כפים/ משפחה/ גמזו/ רוני/ האם כל אלו לא מושגים שיש בהם עומק יהודי עצום? עם רמזים נפלאים מה עלינו לעשות ולתקן, האם חשבנו פעם למה דווקא המושגים האלו הם נבחרו ללוות את הקורונה, אין זה כי אם מילים שבורא עולם זורק לנו כדי שנוכל להשכיל להתעמק ולהבין ש- אף על פי שהקללות באות עליכם, הן הן מעמידות אתכם, וכן הוא אומר למען ענותך ולמען נסותך להיטיבך באחריתך!
ובל נתעלם שהפסוק שממנו המדרש לומד את מהות היהודי בזמן הצרה, הוא פסוק שאנו אומרים אותו בהלל- "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא", היתכן שדווקא בחגים אנו אומרים פסוק זה המכיל בתוכו את תמצית הכאב והייסורים? אלא "אודך ה' כי עניתני ותהי לי לישועה" יהודי יודע שכל עינוי וכל יסורים זה טובתו שלו! ועל כך אנו מודים ולכך אנו אומרים פסוק זה בהלל ובשמחה.
הכותב הינו ראש בית המדרש החרדי ברקאי- חיספין