דף לג
*עירוב בכלכלה. והואיל.
א. נתן את עירובו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב ולמטה מעשרה טפחים הוי עירוב ורק בתוך שלשה לקרקע מותר ליטלו, ואם נתנו בכלכלה ותלאו באילן לרבי הוי עירוב ולחכמים כל מקום שאסור ליטלו אינו עירוב. ובמאי פליגי 1. אי חכמים אוסרין קאי אסיפא, ש"מ דצדדין אסורין. 2. חכמים אסרי קאי על הרישא, וא"כ אם אין בו רוחב ארבעה טפחים הרי הוי מקום פטור, ואם יש בו ארבעה טפחים א"כ מדוע בסיפא מהני שנתנו בכלכלה. 3. לרבינא ברישא איירי שיש ארבעה טפחים ובסיפא איירי שהכלכלה משלימתו לארבעה ורבי קסבר כר"מ דאמרינן חוקקין להשלים וסבר כרבי יהודה שמצרים שמצריך שהעירוב יהא ע"ג מקום ארבעה טפחים. וחכמים מכשירים דלא מצריכים מקום ארבעה טפחים והעירוב מונח במקום פטור, ואתי אף כרבי יוסי ברבי יהודה שמחייב בנעץ קנה ברה"ר ובראשו שהקל וזרק ונח על גביו מכיון דהתם הדרן מחיצתא. 4. לרבי ירמיה כלכלה מהני הואיל ויכול לנטותה ולהביאה לתוך עשרה טפחים.
ב. היכן אשכחן שלא אומרים הואיל ויכול להביאו 1. ביו"ט שחל ע"ש צריך להוליך את עירובו למקום שביתתו ולהחשיך עליו ולא אמרינן הואיל שיכול להביאו, זהו גזירה משום יו"ט שחל להיות אחר השבת. 2. נתכון לשבות בראש המגדל והניח עירובו למטה מעשרה טפחים אינו עירוב ש"מ דלא אמרינן שיכול לנטותו ולהביאו לתוך עשרה, ותרצינן דאיירי במגדל מסומר, או במגדל ארוך שאם יזיזנו יצא עירובו מחוץ לארבע אמות, וכשאין שם חלון וחבל שדרך זה יכול להביא את העירוב אליו.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בנתינת עירוב במקום שא"א ליטלו, ובמאי פליגי (4)
ב. היכן אשכחן שלא אומרים הואיל ויכול להביאו אצלו (2)