אאא

רבי נחמן ידוע בכינויו 'נחל נובע מקור חכמה' אור האורות, המעיין בספריו מגלה רק את קצה קצהו של צדקותו ויראתו, גאונותו וחכמתו המוארת באור אלוקי זך.

בתורתו הוא מזכיר פעמים רבות את חשיבות השמחה, כל יהודי שר את המילים מליקוטי מוהר"ן (תנינא כד'): "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד".

גאוני וצדיקי עולם העידו שהמצווה הכי קשה בתורה, היא – השמחה.

כיצד ניתן לקיים בסוכות "ושמחה בחגך" שבעה ימים ברציפות?

רבי נחמן נותן עצות כיצד להפוך את  השמחה לחלק - בלתי נפרד מחיינו.

בליקוטי מוהר"ן תורה כד' הוא מלמד על השמחה, ואומר, שאדם חייב להתגבר ולהתרחק מהעצבות ומרה השחורה (=דיכאון) בכל כוחו.

רבי נחמן מדגיש שכל המחלות שבאות לאדם, הם רק - מקלקול השמחה, ומזכיר שחכמי הרופאים מאוד מאריכים בזה, ומסכם: "השמחה היא - רפואה גדולה".

שמחת הלב – רפואת כל האיברים

אומר בעל ה"דגל מחנה אפרים": "לי נראה שהעצבות והמרה השחורה היא כעין - עבודה זרה, כי היא גרועה יותר מכל המידות הרעות" ואין צורך בראיות...

השמחה מורגשת בלב, לכן מתבטאים: 'לב שמח' או 'שמחת הלב'.

לב שנמצא בשמחה מרפא את כל איברי הגוף, ז"א, השמחה היא ה'ראש' של הרפואה, אם כן, מדוע צריך עצות והסברים לשמחה, אי אפשר - פשוט לשמוח? 

שמחה או עצב – למה האדם נמשך יותר?

רבי נחמן אומר ש'טבע' האדם להימשך אחרי העצבות ומרה שחורה, ומסביר  שהקושי של האדם נובע מכך, שעוברים עליו כל מיני 'ארועים' שלא תיכנן והזמין 'וזה לא מתאים לו', בכל מיני תחומי החיים: פרנסה, בריאות, בני ביתו ועוד.

הוא מוסיף ואומר 'אין רגע בלי פגע', ואין אדם בעולם שלא עובר עליו יסורין! אפילו האדם הכי עשיר בעולם, ומדוע? "האדם לעמל יולד" זהו מטרת בריאת האדם: להתמודד ולעמול בעולם הזה - אין שום תקנה להינצל מזה!

הפתרון היחיד שניתן לאדם הוא: 'לברוח לה' יתברך ולתורתו', ולכן, האדם חייב ללמוד להיות סבלני, לסבול ולקבל את כל מה שעובר עליו, כי: "סמא דיסורי קבילא" – הסם שמרפא את היסורין הוא – לקבל אותם.

אדם לעמל יולד, ואז - ויתענג על ה'

רבי נחמן בשיחות הר"ן אומר: הסבל – תחבולה למי שאין לו תחבולה! כי אין שום תחבולה לסבל! כל חייו האדם עמל כדי שיזכה לעולם הבא, כי העולם הוא עולם העשיה, והאדם נברא, בשביל להתענג על ה' – בעולם הבא!

הפתרון הוא שהאדם צריך לסבול כל מה שעובר עליו, ולדעת שהוא לטובתו, כי 'כל מה דעביד רחמנא לטב עביד', ובכל פעם שיש לו קושי, יש רק פתרון אחד: לברוח לה' יתברך ולתורתו.

מטרת הקשיים היא להתקרב לה', ואם האדם יתפלל ויתחנן לה' יתברך – ישועתנו תתגלה. ומדגיש,  שאין מקום לברוח אליו מפגעי העולם כי אם – לה' יתברך בלבד!

הסבל והקשיים מרחיקים את האדם מהשמחה, אבל, הוא חייב להכריח את עצמו ב'כוח גדול' למצוא דרכים, איך לשמח את עצמו בכל ואפילו - ב"מילתא דשטותא".

מי  'גנב' את השמחה?

'בעל התניא' משווה את המאבק בין השמחה לעצב לשני אנשים שמתאבקים זה עם זה, וכל אחד רוצה לגבור ולהפיל את השני, ואם אחד מהאנשים יהיה בעצבות וכבדות, ברור שהמתאבק המתחרה -  ינצח אותו בנקל!

כך יצר הרע מנצח את האדם - שנמצא בעצבות...

כשהאדם פועל מתוך חריצות וזריזות הוא גם שמח, ואילו העצלות והכבדות הן תכונות שבולטות באדם עצוב ומיואש שליבו חשוך וכבוי, מה הפתרון?

רבי נחמן נותן הרבה עצות ודרכים להגיע לשמחה, ואומר שהעיקר הוא: "שישמח עצמו בכל מה שיוכל, ואפילו על ידי מילי דשטותא" (ליקוטי מוהר"ן).

במהלך השנים, 'פגעי ונזקי הזמן' לקחו מהאדם את שמחת החיים... ו'חינכו' אותו שיותר מכובד להיות – רציני! ורצינות אפילו מוסיפה נופך של חשיבות...

גנבו לנו את ה'שמחת חיים', היא נשארה רחוק - בימי הילדות, אז היה מותר לצחוק ולחייך – גם בלי תרוץ וסיבה.

ונאמר בזהירות שיש אנשיםחכמים ומכובדים, שחושבים שלצחוק זה כמעט 'עבירה'.

מכירים כאלה אנשים?

אם – זה אתם, אולי עד סיום הקריאה תצליחו לחייך, ועדיף לצחוק...  

'מילתא דשטותא' – מי אני???

רבי נתן אומר שצדיקים גדולים ומפורסמים, היו מחזיקים בדחן שישחרר קצת את מידת ה'יראה' שנבעה מדבקותם העצומה בקב"ה, ולפעמים קצת כיבתה את שלהבת השמחה ששורה שבליבם האוהב וכוסף לה' יתברך.

את הצורך ב'מילתא דבדיחותא' הוא מסביר בדרכו היחודית והשנונה:

בית המקדש חרב - והשכינה יציאה לגלות, אין 'יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה'.

כאשר השכינה בגלות - עם ישראל בגלות.

עיקר הגלות של ישראל, היא – העצבות!

אדם עצוב נשלט ע"י ה'סיטרא אחרא' וה'קליפות' ש'מורידות' אותו ל'תהום', ולא נותנות לו לשמוח, ולכן, הוא לא מצליח להגיע לשמחה מלימוד התורה וקיום מצוות, וקל וחומר בחיי היום יום.

מכיוון שהשכינה וישראל בגלות, גם –  השמחה בגלות.

השמחה האמיתית תהיה רק "בשוב ה' את שיבת ציון", רק אז "ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה", ולכן, היום השמחה חייבת להיות מולבשת ב'מילי דעלמא' דהיינו – ב'מילות שטות'.

רק "בשוב ה' את שיבת ציון" תהיה שמחה אמיתית, היום, השמחה שלנו יכולה להגיע, דווקא על ידי – 'מילתא דשטותא'.

רבי נתן מחדד את הענין ואומר, שמי 'שישמח' עצמו במילתא דשטותא עושה תיקון גדול לשכינה, שזה בבחינת "עליית ניצוצי השכינה מהגלות", הוא בעצם מעלה את 'ניצוצי השמחה מהגלות' – ומחזירם לשורשם.

'שורש' השמחה הוא שייך רק – לעם ישראל, שלעתיד לבוא יאמרו הגויים "הגדיל ה' לעשות עימנו, היינו שמחים" עם ישראל ישמחו בבנין בית המקדש, במהרה בימינו, אמן!

אמר רבי נחמן: "כל הנהגה והנהגה! שאני מצווה לעשות – היא סגולה, ותיקון, ומועילה – על מה שעבר, ועל העתיד... ולימות המשיח..." (שיחות הר"ן קפ"ה).

האם גם אנו יכולים קצת לשמוח במילתא דשטותא? ננסה...

שטות – אבל, השמחה שלי שווה...

למי שקשה לשמוח, שיעצום עיניים ויחזור קצת לימי הילדות... איך הוא היה צוחק עם בלי סיבה, ו... מותר לנסות זאת בכל בגיל... הסגר 'ייצר' כל מיני בדיחות:

*בחוץ אווירה של ערב חג... רק:

בלי – החג, בלי – הערב, בלי – האווירה, ובלי – ה'בחוץ'.

*בקצב הזה, אנחנו נצא ישר מהחל"ת - לפנסיה.

*מישהו יודע אם בחצי שנה האחרונה היו 14 ימי עסקים? קניתי משהו ואני רוצה להחליף.

*השנה לא צריך לתלות שרשרות בסוכה, יש לנו שרשרת הדבקה...

*ערב חג. שוטר: גברת ת. ז. בבקשה, מה את עושה פה? לא שמעת על הסגר?

גברת? ברור ששמעתי, אני רק הולכת להפגין קצת בבית של ההורים שלי וחוזרת...

*הילדים בערים האדומות חזרו הביתה עם: שופר, קישוט לסוכה וסופגניה, לכל מקרה שלא יבוא.

*מוקדש לנשים ששומרות דיאטה: שוקולד זה... בעצם – קקאו!

קקאו זה - סוג של עץ.

עץ זה סוג של - צמח, אז, שוקולד זה – סלט!

*סבא ונכד הולכים ברחוב ורואים מולם את המחנך של הנכד.

"תתחבא" אומר הסבא לנכד, "אתה לא הלכת היום לבית הספר".

עונה לו הנכד: "יותר טוב - שאתה תתחבא, אמרתי לו שנפטרת".

*לכל אלו ששרו שנה שעברה: "בשנה הבאה - נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות" הנה - המשאלה שלכם התגשמה! מרוצים???

*שאלה רק לאנשים שמבינים ברכבים: אני רוצה לקנות רכב בחצי מליון שקל, מאיפה אני משיג את הכסף?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

*הלוואי שמישהו היה מתלהב ממני, כמו ששתי נהגי אגד, מתלהבים לראות אחד את השני – באמצע הכביש.

ולסיום, שהצוחקים יצחקו...

*הכי מצחיק שמנסים 'לאיים' על ה'ברסלבים' - בשבועיים בידוד. דוקטור ה'מוטו' שלהם כל החיים זה - התבודדות.

*אמר לי חסיד ברסלב: בראש השנה שעבר, התפללתי על כל כך הרבה דברים. בסוף, התפילה שהכי התקבלה זה "לשנה הבאה בירושלים"...

'מה לכם לדאוג? מאחר ואני הולך לפניכם'...

'אור בהירות הדרך זורח עלינו'...

לע"נ צדיק יסוד עולם 'נחל נובע מקור חכמה' 'אור האורות' רבינו נחמן בן שמחה ופייגא, זכותו תגן עלינו, אמן!