הושענא רבה הוא יום גדול ועצום, שמתעוררים בו רחמים עליונים ללא גבול ומידה, ואפשר לזכות בו לישועות גדולות.
זו הזדמנות עצומה למי שלא התעורר עד היום, לשנות את הדין שנגזר עליו, כמ"ש: "ממתינים לו עד הערב" (שקלים פ"ה מ"ה).
בכח יום זה לשנות את מה שנגזר על האדם – אפילו לאחר שנחתם!
הושע – נא: תושיע את ה-נ"א היום החמישים ואחד, מר"ח אלול ועד הושענא רבה.
עד הושענא רבה כל הגזרות נכתבו ב"פתקים" – ועדיין לא נמסרו לביצוע, עדיין לא היה ה'חיתום הסופי של - 'ההוצאה לפועל'!
שפע ישועות - בלי טעם ריח וסיבה
ביום זה ניתן ה"חותם" הסופי הוא עפ"י הרצון של האדם, ומה שיעשה ביום זה.
אדם שמתעורר יכול לשנות כל דין שנגזר עליו, ולהפוך הכל לטובה, ולכן, נקרא הושענא רבה - "הושענא" (ישועה) גדולה בה - שאפשר לזכות בה.
ביום זה חובטים את הערבה, שאין בה לא טעם ולא ריח, ורומז לאדם:
אפילו ודוווקא אם אתה מרגיש כמו ערבה, ואין בך לא תורה ומצוות, ולא מעשים טובים – זהו היום שלך - שבו אתה יכול לקבל ישועות גדולות!
הושענא - גילוי אהבת האב לבנים
הרחמים והישועות ביום זה הם מצד "בנים אתם לה' אלקיכם" בן נשאר בן בכל מצב - לא משנה מה הוא יעשה, אפילו אם אין בו טעם וריח.
ביום זה, הקב"ה מצידו מעורר עלינו רחמים רבים, ומגלה לנו אותם, מתוקף אהבתו הרבה אלינו, הוא אוהב אותנו כפי שאנחנו, כי אנו – בניו אהוביו!
ללא קשר לקיום תורה ומצוות רק 'איך שאנחנו', בדיוק כמו אב שאוהב את בנו בלי שום קשר למעלותיו ומידותיו.
רק אנו נקראים 'בנים'- "בנים אתם לה' אלקיכם" ולכן, כל איש ישראל שדבק בה' עליו נאמר: "ואתם הדבקים בה' אלקיכם – חיים כולכם היום"!
רק תדבק – תקבל חיים! גם בלי טעם וריח - רק מעצם היותך יהודי!
הקב"ה נותן שפע ישועות ביום זה, מצד שאנו 'חלק' מעצמותו, והוא "חלק ה' עמו"('שפת אמת' סוכות תרל"א).
הקב"ה בודק ביום זה, האם אנו בוחרים בו, ואם אנו מוכנים מצידנו ל'יחוד' עימו, ורוצים לדבק בו.
מדוע כח התפילה גדול ביום זה?
ביום הושענא רבה כח התפילה גדול מאוד, כי מהות התפילה היא:
התבטלות והכרה מוחלטת שהכל מאת ה' יתברך.
התפילה מוכיחה שהאדם מודה שהוא לא מסוגל לעשות כלום מעצמו 'לולא ה' עוזרו', ולכן, התפילה ביום זה מעוררת על האדם חסדים וישועות, למען הגדלת כבוד ה' יתברך.
"הושע-נא" – 'יחידה ליחדך', התקרבות שלנו יום לקב"ה מסומלת ע"י הערבה, למרות שאין לערבה טעם וריח - היא רצויה, אנו "ערבים" לפניו יתברך, ולכן, ביום זה מתאים לבקש בקשות רבות, ועצם זה שאנו באים לבקש ממנו - הוא ישועתנו.
מה אנו מוכיחים בחביטת הערבות?
'עבודת ההקפות וההושענות' מוכיחה שאנו מתבטלים לקב"ה, ויודעים שאין לנו כלום בזכות עצמנו, שע"י זה מושכים עלינו חסדים גדולים, ומתגלה עלינו 'אור אלוקי', שמעורר אותנו לאבינו שבשמים, כדי שנייחד ונגדיל את מלכותו וכבודו של הקב"ה בעולם.
ביום הושענא רבה הקב"ה דן את האדם מתוך התעוררות רחמים עליונים, ושפע חסדים, הקב"ה מסתכל על האדם במידת החסד והרחמים, ולכן:
ביום זה כולם יכולים - לזכות בדין.
הערבה היא - כמו שפתיים שמתפללות ומבקשות.
הערבה אין בה טעם וריח, אין לה שום כח מעצמה, והיא - דומה לשפתיים.
היום – צריך ששפתותנו לא יפסיקו למלמל: "הושע-נא", הושע נא - אותי ביום הזה, וכך נזכה לישועות גדולות ביום הזה.
חביטת הערבה מסמלת: אפילו אם אני כמו ערבה - שאין בי טעם ולא ריח, אין בי תורה ומצוות – אני בכל אופן רוצה להתקרב אליו:
באתי לעמוד לפניך – חסרת 'עמוד שידרה',
בלי שום יציבות מצד עצמי, ואני מבקש - לזכות לישועות שלך – תושיע אותי!
כי רק אתה – יכול להושיע אותו, אז בבקשה – 'הושע נא'!
יום החיתום הסופי ומסירת ה'פתקים'
בהושענא רבה נקבע ה"חותם" הסופי של המלכות, דהיינו ירידת השפע בפועל, וזהו עניין מסירת הפתקים לשלוחים, ולכן:
ביום זה התפילה והבקשה – יכולים לשנות הכל!
הצפיה לישועה וההתבטלות – הם הישועה של האדם!
"כי יפה צעקה לאדם בין קודם גזר הדין לבין לאחר גזר הדין" (ראש השנה ט"ז).
הפתקים כבר נמסרו ביד השלוחים, שיוכלו לפעול על האדם 'דין ומשפט' למי שהתחייב, אבל עד ליום הושענא רבה, לא ניתנה רשות להוציא לפעול, את מה שכתוב בפתקים, אם ח"ו נגזר משפט ועונש.
קבלת מלכות ויחוד ה' – הפתח לישועה
כל מי שמקבל על עצמו ביום זה - מלכות ה' מחדש, הוא מתחיל מצב חדש של "יחוד" עם הקב"ה, ולכן, ביום זה יכול להיגזר על האדם - שפע חדש.
"יחוד" – פירושו שני עצמים שמתחברים בלי שום פירוד, בלי שום סיבה, אהבה שאינה תלויה בדבר, וזה הדין בהושענא רבה:
אם הרגע האדם בוחר בקב"ה - ושמח במלכותו.
כל אדם שרוצה לנצל את הישועות של היום הזה, צריך לעורר רצונות שלפעמים קצת רדומים, לחזור לה' ולהכיר במלכותו, לרצות לעשות רצונו, ולהגדיל בעולם את - כבוד ה' ומלכותו.
ספר דברים – המתקת הדינים וקבלת חסדים
נוהגים לקרוא ספר דברים: המשקף בתוכו את כל ארבעת הספרים הראשונים, ע"י קריאת ספר דברים (משנה תורה) האדם מעלה את הגבורות לשרשם, וגורם להמתקת הדינים מעליו, ומקבל חסדים והשפעות טובות.
נוהגים לומר תהילים: מרבים פרקי תהילים בתפילות ותחנונים, בגדר: "ואני תפילה" שכל ספר תהילים הוא תחינה לישועה – ובקשה לקבל ישועות - במתנות חינם.
סגולה מהבעש"ט הקדוש לתפילה בכוונה כל השנה: ידוע משמו של הבעל שם טוב הקדוש שאמר, שכך נאמר לו מפי אליהו הנביא זכור לטוב:
שמי שמתפלל בכוונה כראוי, בשלושה הימים: "הושענא רבה, שמיני עצרת ושמחת תורה", אז מסוגל להתפלל כל השנה בכוונה (שער יששכר).
הבטחה - מי שיצעק יענה בוודאי!
סוד הושענא רבה - תנועת נשמת האדם צועקת את צעקת הלב, להיוושע בישועה מתוך הרגשת חוסר כל, רק בעבור הגדלת כבוד ה' ומלכותו.
כותב ה'שפתי צדיק': "ביום הושענא רבה האדם חייב לצעוק ומי שיצעק – ייענה בוודאי" (הושענא רבה אות ל"ב).
והרי האדם לא יודע מה נגזר עליו בראש השנה ויום הכיפור?
על מה הוא צריך לצעוק בהושענא רבה?
אומר ה'שפתי צדיק': "משמע שאם יצעוק – ייענה לו בודאי"!
"ומחוייב כל אחד לצעוק, אף שאינו יודע מה צריך ומה חסר לו,
רק יצעוק סתם: הושע-נא".
האדם צריך בהושענא רבה רק לצעוק מכל הלב, מכיוון שהוא מרגיש את החסר -שעדיין לא נושע!
"למעני למעני אעשה" - לעורר את הרצון העליון
צעקת הלב מעוררת את הרצון העליון של הקב"ה למלוך עלינו - ולתת לאדם ישועות.
מה יעשה אדם שאינו ראוי מצד מעשיו? יצעק!
אנו מבקשים שהקב"ה יעשה למען כבוד מלכותו "למעני למעני אעשה", היום הזה נקרא: 'הושענא רבה' - למען שיתגדל ויתקדש שמיה רבה.
מכאן, שתוקף הרצון של האדם לזכות לישועות, מעורר את הרצון העליון, להשפיע טובה וברכה לכל ישראל.
יהי רצון שנזכה שכל עם ישראל יזכה לכל הישועות "רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונוושע, כי תהילתנו אתה", אמן!