א.
סגולה להינצל ממלחמה היא לומר את פרק פ"ג בתהילים: "שיר מזמור לאסף אלוקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט קל" בעת פתיחת ההיכל בימי שני וחמישי. כמו כן, לומר בכל יום אבינו מלכנו לאחר תפילת שמונה עשרה של שחרית ומנחה (סגולות רבותינו, עמודים 125–126). כן כתב בספר "שימוש תהילים" שמזמור זה הוא להצלה ממלחמה, וכן הורה הרב עובדיה יוסף זצ"ל [בשיעורו הקבוע במוצאי שבת, פרשת תולדות תשע"ג], בעת שהפציצו אויבינו המחבלים הרשעים את דרומה של ארץ ישראל ואחר כך את ארץ ישראל כולה [בשלהי חודש חשוון תשע"ג] – לא תִקָּפֵץ. ובאמירת "אבינו מלכנו" – ידלגו על הפסקאות שאינן שייכות, כגון "חדש עלינו שנה טובה", וכן "כתבנו בספר" וכו'.
ב.
נשאל הרב חיים קניבסקי זצ"ל איזו סגולה יש להינצל מזעם המלחמה ומפצצות האויבים המחבלים, והשיב: להתפלל – כלומר, שירגיש שהוא מתפלל לה', ולא רק משום שמחויב במצוות תפילה, כי אז חסר בתפילה (ספר כל משאלותיך, עמודים ט"ז–י"ז).
ג.
נשאל הרב אהרן לייב שטיינמן זצ"ל בקיץ תשס"ו (כנראה בזמן מלחמת לבנון השנייה) – לעת צרה כזאת, במה להתחזק? ואמר: בבין אדם לחברו. והראה ברבנו בחיי (בפרשת ויחי), שלא מצאנו שיוסף אמר בפירוש כי הוא מוחל, ולכן אחרי אלפי שנה היו עשרה הרוגי מלכות. והראה עוד באבן שלמה (פרק י') שמי שהוא רע לבריות, אינו עולה מן הגיהנום עד שיעלהו הצדיק, ואילו הרע לשמים – אינו נכנס לגן עדן עד שיבוא הצדיק (אבל לצאת מגיהנום – אינו צריך להצדיק).
ד.
על הפסוק "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" – בשו"ת מנחת יצחק (ח"א, בראש הספר), כתב ששמע מאביו (הג"ר יוסף יהודא ווייס הי"ד), שנודע כי הבעל שם טוב היה כותב קמיעות לחולה, ולא היה כותב שם משמות הקדושים, אלא שמו בלבד – "ישראל". ויש לומר ששם זה בלבד מרמז להמשכת חסדים ורחמים על ישראל, שהוא ר"ת: אֵ-ל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים עכ"ל זלה"ה. ולכן – כשאומרים "שומר ישראל", יש בזה סגולה לשמירה בדרך (ויהי בנסוע).
ה.
לא לדבר שיחה בטלה ושיחת חולין בבית הכנסת. וכפי שהובא בשם האדמו"ר האמרי אמת מגור זצ"ל, שפירש כיצד ניצלה יהדות ספרד – כמו מרוקו ותוניסיה – בשואה האיומה, אף שהנאצים ימח שמם שהו שם? וענה: משום שלא מדברים בתפילה אצל הספרדים, ולכן קדושת בתי הכנסת והמדרשות שלהם מרובה מאוד, ובזכותם ניצלו כל היהודים שם (תשובות והנהגות, חלק א', סימן קנ"ז). ורמז לדבר נמצא בפסוק (שמות י"ד, י"ד): "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" – אימתי ה' ילחם לכם? בזמן ש"אתם תחרישון", כלומר שתשתקו ותחרישו בשעת התפילה (סידור איש מצליח, עמוד 55).
ו.
בספר אגרא דפרקא (אות קע"ו) כתב: "קבלה בידינו לומר אחר הדלקת הנרות קאפיטל ס"ז – אלוקים יחננו ויברכנו – בצורת המנורה, כי מקובל שעל הנשק של דוד המלך היה חרוט מזמור זה בצורת המנורה, ועם הכוונות – היה מנצח את שונאיו. וזה שאמר דוד המלך: כי אתה תאיר נרי... בך ארוץ גדוד וגו'." והחיד"א בספר מדבר קדמות (מערכת ד', אות כ"א) מביא בשם המהרש"ל שהקב"ה הראה ברוח הקודש את מזמור זה – אלוקים יחננו בצורת המנורה – על טס של זהב לדוד המלך וגם למשה רבנו ע"ה. וכך דוד המלך חרטו על נשקו, ועם כוונות הסוד יצא למלחמה – וניצח את אויביו.
ז.
הובא בשם הרב אלחנן היילפרין זצ"ל, שקבלה בידו מחכמי הספרדים בעיר הקודש ירושלים תובב"א, שאם בנטילת ידיים שהצריכו חז"ל לעשותן ללא ברכה – כגון: היוצא מבית הכיסא (כשלא עשה צרכיו), מבית המרחץ, והנוטל ציפורניו – וכדומה, אם מקפידים ליטול את הידיים מיד, בלי לדבר כלל בינתיים, כמו בנטילת שחרית, וכן שופכים את המים שלוש פעמים לסירוגין – יש בזה סגולה לשמירה מעולה מרציחות הישמעאלים ימח שמם. וזה דבר בדוק ומנוסה.
ח.
רבי חיים מוולוז'ין, מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנה, כתב בספרו "נפש החיים" סגולה להינצל מכל צרה. כיצד מקיימים את הסגולה?
בעת צרה יש להתרכז במחשבה של "אין עוד מלבדו", ולשנן כי אין מלבדו של הבורא יתברך שום כוח כלל, וכי כל העולם וכל העולמות מלאים רק אחדותו של הבורא. אדם המדבק בשעת צרה את מחשבתו לאדון היחיד – יינצל מכל צרה בעולם.
כה דבריו:
"ובאמת הוא עניין גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל דינים ורצונות אחרים שלא יוכלו לשלוט בו, ולא יעשו בו רושם כלל, כשהאדם מקבל בליבו לאמר: הלא ה' הוא האלוקים האמיתי, ואין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם וכל העולמות כלל, והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו, ומבטל בליבו ביטול גמור, ואינו משגיח כלל על שום כוח ורצון בעולם, ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא - כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם, שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל".
ט.
מי שיש לו פחד בלבבו, וכל שעה מתעורר הפחד בלבבו ואינו יודע למה הוא מפחד, תחלת הכל יזהר בקריאת שמע שחרית וערבית וקריאת שמע שעל המטה, לקרוא אותה בכוונה ובמתינות, וכן יזהר שלא ירגיל להניח ידיו על נחיריו ושפתיו, וכן יזהר בנטילת ידים של שחרית ושל בית הכסא לעשותה שלש פעמים בסירוגין ובשופי וכן יזהר בנטילה לאחר גילוח ולאחר נטילת צפורניו לעשותם שלש פעמים בסירוגין (מרן הבן איש חי שו"ת רב פעלים)
י.
תפילה זו נכתבה ע"י הרב המקובל רבי יהודה פתיה זצוק"ל זיע"א ולקוחה מתוך קונטרס חסדי דוד (קונטרס המכיל תפילות לשמירה) יאמר אותו בכל יום פעם אחת (ואם ח"ו לא יבוא ולא יהיה היתה התקפת אויר יאמר אותו פעם אחר פעם בלי הפסק ובעז"ה לא יאונה לו כל רע).
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלוֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְיָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלוֹהֵינוּ נַזְכִּיר: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד:יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹֽיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶֽיךָ:
יִתֵּן יְיָ אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ:
לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְיָ אֱלוֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם:
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן: כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל:
וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה יְיָ בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל:
כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ:
כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְיָ:
סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי:
שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח:
יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע:
יָקוּם אֱלוֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו: כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלוֹהִים:
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלוֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ
0 תגובות