במאמרים הקודמים עסקנו במגוון סגולות וקבלות – חלקן ממקור טהור, וחלקן כמעשה ארץ מצרים. מהנהגות כאלה ואחרות שהתפתחו במהלך הדורות, נבקש להתחקות בקצרה אחר שורשן ומהותן.
חוט אדום החוט האדום הנענד כצמיד לשם הגנה מעין הרע, נפוץ ברחבי העולם, ובפרט מצוי אף בקרב יהודים.
יש מהנוהגים לקשור חוט אדום סביב פרק היד, לאחר שהקיפוהו סביב קבר רחל אמנו, ויש התולים אותו בעריסת תינוק לשמירה. למנהג זה אין יסוד בתורה; אדרבה, בתוספתא נאמר בבירור לגנאי: "חוט אדום על אצבעו... הרי זה מדרכי האמורי" (שבת ו, א; זיא. הובא בראשית חכמה, שער דרך ארץ, פרק ד), כלומר – אמונה תפלה האסורה. אמנם נחלקו הפוסקים האם כל המוזכר בתוספתא נאסר מדין "דרכי האמורי", או שמא רק מה שהוזכר בגמרא.
הבית יוסף (יו"ד סימן קע"ט) פסק שאין לאסור אלא מה שנזכר בתלמוד עצמו. מכל מקום, למעשה, גדולי הדור נטו להורות להימנע ממנהג זה (הגר"ח קנייבסקי, בספר שלהי דקייטא שנט; וראה גם דברי הגרש"ז אויערבך, חכו ממתקים ח"א עמ' רפ"א, הערה ב).
האם צעקות וענישות מחזירות ילדים בתשובה? המגיד במסר נוקב ומטלטל | צפו
גם בספר ויען דוד נידון עניין זה בארוכה, ולמסקנה נטה להתיר, בין השאר מטעם שצבע אדום אינו בעל תכונות סגוליות על-טבעיות, אלא השפעה טבעית בלבד: "טבע העין להסתכל על צבע אדום, וממילא אין העין מתעכבת על יופיו של התינוק".
חוט בפה, בשעה שתופרים בגד
במסורת ישראל התקבלה הזהירות מלתפור בגד על גוף הלובש אותו, וזאת מחמת מספר חששות. ראשית, תפירה על גבי הלובש נחשבת כסגולה לשכחה (כף החיים יו"ד קט"ז, אות רי"ב). שנית, פעולה זו נחשבת כמזיקה רוחנית – "סגולה רעה", העלולה לגרום למזל רע. שלישית, יש שראו בכך מעין סמל מוות, שכן היו שנהגו לתפור את תכריכי המת עליו בעודו לבוש בהם (ספר מטעמים, מערכת בגדים, אות ז). ורביעית, קיימת סכנה פיזית מוחשית, שמא תחדור המחט לגוף האדם במהלך התפירה.
מרן החזון איש, כפי שכתב עליו הגר"ח קנייבסקי (טעמא דקרא), לא היה מקפיד על כך, והיו מקרים שתפרו עליו בגדים בעודו לבוש בהם. הגר"ח כותב: וראה עוד בברייתא דחופת אליהו רבה (נדפסה בסוף ראשית חכמה, שער ג), שכתב שטעמה של זהירות זו – חשש לפרנסה, ובמחזור ויטרי (סוף מסכת כלה) כתב דהוי חשש לשכחה, אלא אם כן מחזיק דבר-מה בפיו.
ואכן, בספרי הליקוטים הובאה דרך לנהוג בזהירות במקרים דחופים: אם יש צורך לתפור בגד בעודו נלבש, יש להחזיק קיסם או חוט בפה ולומר "ה' ישמרני מכל רעה", כסמל לביטחון בהשגחת הבורא ולביטול הסכנה. יש לציין כי היו פוסקים שלא ראו צורך להקפיד בזה, ואין זה אלא מנהג שנהגו בו מחמת סגולה או חשש.
0 תגובות