אאא

שתי שאלות, תשובה אחת, ומסר עמוק לחיים!

השאלה הראשונה היא:

איך זה שיעקב בחיר האבות התחתן עם שני אחיות? הרי יודעים אנו את מאמר חז"ל "קיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה", והרי התורה אסרה עלינו להתחתן עם שני אחיות דנא' "ואשה אל אחותה לא תצרור לגלות ערוה". ולפי זה שומה עלינו להבין כיצד נשא יעקב שני אחיות?

השאלה השניה היא כעין שאלה ראשונה אך היא מפרשת לך לך:

בסוף פרשת לך לך מסופר שהקב"ה מצוה את אברהם אבינו לעשות ברית מילה, והיא היא המצוה הראשונה שיהודי מקיים בחייו. מצות ברית מילה היא מצוה חשובה מאוד הנחקקת ונחתמת בבשרו של היהודי מגיל צעיר ביותר לנצח.

ובכן, כיון שהאבות קיימו את כל התורה גם לפני שנצטוו עליה, אז למה לא מל אברהם אבינו את עצמו עד גיל 99? למה אברהם חיכה שה' יצווה אותו לעשות ברית מילה כמסופר בפרשת שבוע?

מספרים - ספק אמיתי ספק הלצה - שהיה פעם אברך כולל שהיה חלוש בטבעו והרופא הורה לו לשתות חלב עיזים לרפואתו.

הלך האברך וקנה במיוחד חלב עיזים טרי ושם במקרר של הכולל, כתב על זה "רכוש פרטי" "נא לא לגעת" וכיו"ב. למחרת ראה האברך שהחלב איננו. הקנקן ריק מכל וכל.

הלך שוב וקנה חלב עיזים טרי וציין על הקנקן "רכוש פרטי" הלוקח בלא רשות עובר על "לא תגזול"... ויהי למחרת והקנקן ריק...

התפלא האברך ותהה לעצמו, וכי לאנשים בכולל אין יראת שמים?

הציע לו אחד החברים תכתוב על הקנקן "חלב עכו"ם" (חלב שחלבו נכרי וישנו הידור שלא לשתות ממנו).

וראה זה פלא: למחרת הקנקן נשאר מלא עד גדותיו.

הוי אומר, יש אנשים המוכנים לגנוב מדאורייתא, ובלבד שלא יעברו על איסור קל של דברי סופרים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ויסוד זה בא יעקב אבינו ללמדנו, שלא זו הדרך, לא כך צריך להתנהג. האדם צריך ללמד את עצמו, אם בהידור קל אני מהדר כך, הרי במצוה מפורשת על אחת כמה וכמה.

יעקב סיכם עם רחל להתחתן, בא לבן ורימה ודחף את לאה במקום. יכול יעקב לומר לרחל, איתך לא אתחתן מפני דעתידה תורה לאסור על בניי נישואי אחיות.

אממה, יעקב הבין שזה לא לענין. לא יתכן שהוא יהדר לקיים מצוה שלא נצטווה עליה, כאשר רחל תשאר מאוכזבת בהפרת הסכם החתונה שלה עם יעקב… לא מהדרים על חשבון התחייבויות, ובפרט, לא להדר על חשבון הזולת.

על פי יסוד זה מסביר הרבי מליובאוויטש גם את השאלה השניה כך: אברהם אבינו לא מל את עצמו לפני שהקב"ה ציוה עליו, שהרי בפרשת נח נצטוו נח ובניו "שופך דם האדם באדם דמו ישפך", ומציין שם רש"י שאסור לאדם אפילו לפצוע את עצמו ולהוריד קצת דם שלא לצורך. ולפי זה כל עוד ולא נצטווה אברהם אבינו על המצוות, הוא היה במצב של "אינו מצווה ועושה" במצב זה ברור שלא יכול לבוא ההידור שלו לקיים מצות מילה, שאינו חייב בה, ולדחות איסור ברור של שפיכת דם.

שבת שלום!

לע"נ אבי מורי - הריני כפרת משכבו - ר' אליהו ב"ר אשר ז"ל