מדוע כדאי להגיע ל'תפארת'?
מהי מידת התפארת? מה מייחד אותה? ומדוע כדאי לשאוף אליה?
יעקב אבינו עבד את הקב"ה - במידת ה'תפארת', המשלבת את מידות האהבה והיראה, שהם:
מידת ה'חסד' וה'גבורה' – גם יחד, שאיתם האדם יכול לעבוד את הקב"ה בצורה מושלמת.
מה המידות הקודמות למידת ה'תפארת'?
ניתן לרכוש את מידת ה'תפארת', רק אחרי שמשיגים את מידות האהבה והיראה. מה הם כוללות?
מידת האהבה: האדם מכיר ומרגיש בפנימיות ליבו את גדולת ה' יתברך, ו'אור' ה' ממלא את כל נימי ליבו ונפשו, וכך, הוא עובד את ה' יתברך מתוך אהבה ורצון פנימי לעשות את רצונו.
מידת היראה: האדם מרגיש מורא ויראה מה' יתברך, ויודע שחייו תלויים רק בו, וממילא הוא לא רוצה לעשות שום דבר חוץ רצון ה', ויודע שלא טוב לו להתרחק ממקור הטוב, החיים והחיות.
המייחד את מידת היראה,שהיא מבטאת את עומק 'נקודת הלב' שמתעוררת באדם, והוא רוצה לעבוד את הקב"ה עד כלות הנפש, אפילו בשעת 'מוחין דקטנות'.
צרוף רגשות אהבה ויראה: מחזקות בנפש האדם את הידיעה והרצון לדבוק בה' יתברך מתוך רגש עז, שלא נותן לאדם לעשות דבר שאינו לרצון ה', ונפשו חפצה להיות קשורה רק למקור חיותה האמיתי.
שורשה של התפארת – ב'דעת'
במידת התפארת, מתגלה השתוקקות הלב שרוצה להגדיל כבוד שמים, ולגלות את אור ה' לעולם.
הקשר החזק והאמיתי לה' יתברך, גורם לכך שרגשות האהבה והיראה חקוקים ומוטבעים עמוק בליבו של האדם, ויש לו רצון עז להתכלל במקור החיים, שמקורו בספירת ה'דעת', שהיא שורש ופנימיות מידת ה'תפארת'.
כח ה'בינה' גורם לאדם להתבונן בגדולת הבורא ובחכמתו, וכך, אין לו שום רצון, תענוג וחיות מלבד לעשות רצון ה', ולדבק בו.
נפשו נקשרת לה' יתברך בקשר של אמת, וזהו - 'תפארת עוזו'.
עולם העשייה מושפע ממידת התפארת
בעולם העשייה 'אור' ה' מכוסה ולא מאיר בגלוי, ולכן, יש לאדם ניסיון, שאולי ישכח את רצונו האמיתי, ויסחף אחר העולם הגשמי ויחשוב שהוא העיקר.
רק אחרי שהאדם רכש את מידת ה'תפארת', הוא יכול לפעול בעולם העשייה ולתקן אותו, לקדש ולזכך את הגשמיות, וכך, להאיר את ה'חושך' – באור האלוקי.
לאחר שיעקב אבינו קנה את מידת ה'תפארת', הוא התחיל לתקן את עניני העולם הזה, וזוהי - העבודה שנדרשת מכל אחד ואחד.
כיצד ניתן לרכוש את מידת ה'תפארת'?
ענינה של מידת ה'תפארת' היא, לפאר ולרומם את ה' יתברך בעולם הזה, הנמוך ושפל, ולגרום לדרים בו להתקשר לה' יתברך.
את זאת ניתן לעשות ע"י לימוד תורה וקיום מצוות, שהם האור והטוב האמיתי, שמזכך את האדם וממלא את ליבו באהבה ויראת ה', וכך, האדם 'קונה' את מידת ה'תפארת' – ויכול לפעול לתיקון עולם העשייה.
האם האדם אוהב רק את ה' יתברך?
מידת התפארת גורמת שהאדם לא יושפע משום 'רוח' זמנית, כי הוא איתן וחזק - ב'דעתו' ובנפשו, ושום דבר לא יזיז אותו מלעשות רצון ה' ולדבק בו. והתוצאה?
כל אדם אוהב דברים שמונעים ממנו להגיע לדבקות מוחלטת ואמיתית בה' יתברך, הוא גם מתירא ומפחד מדברים נוספים, ולכן, יראתו לה' יתברך - אינה שלמה.
מידת היראה עוזרת לאדם לחיות רק עם אהבה ויראה לה' יתברך, כי שורשה הוא 'גבורה' – צמצום.
היראה יכולה ולצמצם את האהבה שיש לאדם לדברים נוספים, ולהשאיר בליבו רק אהבת ה', וכך, הוא יכול להיות מקושר בכל ליבו לה' יתברך.
מדוע יעקב אבינו נקרא 'חבל נחלתו'?
ליעקב אבינו היו חוטים שמלופפים יחדיו כמו חבל, על כך נקרא: "חבל נחלתו" וחוטים אלו קישרו אותו באהבה, יראה ותפארת – ולכן, דבקותו היתה בשלמות.
אומרים בתפילת שמונה עשרה: "האל הגדול, הגיבור והנורא" - ה"נורא" כנגד יעקב אבינו, כי דבקותו היתה אמיתית ובלי גבול, ולכן, זכה שגם הקב"ה יתגלה אליו - בלי גבול.
אומר הזוהר הקדוש: 'נורא' זה - יעקב אבינו.
כי 'נורא' הוא דבר - שאי אפשר להשיגו.
מידת ה'תפארת' – קישור העולמות
האדם הוא שילוב וחיבור גשמיות ורוחניות גם יחד, הנשמה הטהורה נמצאת בגוף והם חיים ביחד - ב"עולם העשייה".
כאשר האדם עובד את ה' יתברך במידת ה'תפארת' 'הוא מקבל כח מיוחד לחבר ולקשר עולמות עליונים ותחתונים יחדיו, ובכך הוא מקשר את עולם העשייה לשורשו - מרומם ומקדש אותו.
התחדשות הגוף והנפש ע"י - קיום מצוות
כיצד ניתן לשלב את הגשמיות והרוחניות יחדיו? האדם מגיע לידיעה ברורה, שעולם העשייה הוא כמו 'לבוש' גשמי לאור ה'אלוקי'.
'אור' ה' מצוי בעולמות העליונים והתחתונים, אבל, רק ע"י ה'דעת' האדם יכול למצוא ולחבר את עולם העשייה לקדושה שמצויה בו.
האלוקות שמצויה בעולם הגשמי מכוסה מ'עין' האדם בכל מיני 'לבושים' גשמיים, וניתן להסיר את ה'לבוש' ע"י חיבור עולם העשייה לשורשו הרוחני.
דוגמא לדבר: כשהאדם שמכניס לפיו דבר מאכל - גופו ניזון, וכאשר האדם מברך על המאכל – הברכה מזינה ומשפיעה על נשמתו, ומכניסה בו חיות אלוקית, שמחדשת את כוחותיו ומחברת אותו למקור חיותו.
הקב"ה מתפאר בבניו – מתוך הגשמיות
המלאכים והשרפים עובדים את הקב"ה באהבה ודבקות עילאית, כי להם: אין יצר הרע! אין להם בחירה האם לבחור בטוב או ברע, ולכן:
הקב"ה לא מתפאר בהם כאשר הם עובדים אותו - בדבקות ובשלמות!
אבל האדם, שעליו נאמר: "וייצר את האדם" וייצר, נכתב בשני יודים, כי האדם נברא עם שני יצרים, בגופו הגשמי מצוי יצר הרע, והנשמה האלוקית מנהלת מלחמות יום ולילה עם יצרו הרע - עד יומו האחרון.
האדם חי כל היום במלחמת 'התשה'.
מאבק תמידי בין הגשמיות לרוחניות, בכל רגע האדם צריך להחליט, במה לבחור?
האם יגבר יצרו הטוב או הרע? ולכן:
דווקא הגוף הגשמי - גורם להתפארות של הקב"ה בבניו.
ועל זה נאמר: "ישראל אשר בך אתפאר".
קישור הרוחניות לגשמיות, נעשה ע"י כח המחשבה וה'בינה', שגורם להעלות את הגשמיות לקדושה, ובכוחו להמתיק לאדם את הדינים.
כאשר האדם זוכר שהקב"ה מתפאר בכל אחד מבניו, ולא בשרפים ובמלאכים, יהיה לו יותר קל לבחור בטוב, ולרצון ה' יתברך! (קהילות משה, אמור).
וזה האושר והפאר הכי גדול שיש לאדם, שהקב"ה אומר עליו:
"ישראל אשר – בך אתפאר" שנזכה, אמן.