אאא

בימי החנוכה, חנוכת מקדשנו, מתעוררת הציפייה לגאולה ולבנין בית המקדש ביתר שאת וביתר עוז.

הרבי מליובאוויטש הטביע בעולם את המונח "משיח נאו", "ווי וואנט משיח נאו" (בתרגום מאנגלית: אנו רוצים משיח עכשיו), ולאחרונה שמעתי דבר נאה: "חשמונאי" - אותיות "משיח נאו"...

לחסידי חב"ד יש מסירות נפש, הם רצים להאיר את העולם, נרות החנוכה החב"דיים האירו כבר את האפילה הסובייטית, הקרמלין. אפילו מול הפרלמנט הגרמני, במקום בו התנוסס צלב הקרס האיום בעבר הלא רחוק, בימים אלו מוצבת לה חנוכיה בגאווה.

בשנים האחרונות התחילו השלוחים החב"דיים במדינות הקפואות לבנות חנוכיות מקרח, לאמור: אפילו הקרח ידלק בלהבות…

ועכשיו לגופו של ענין: כתוב "והדליקו נרות בחצרות קדשך". וכי ממתי מדליקים את המנורה בחצר? הרי בית המקדש היה בנוי מחצר הקודש ומההיכל - הוא הקודש - אשר בתוכו היה קודש הקודשים, והמנורה שכנה בקודש, סמוך לפרוכת של קודש הקודשים. אז למה ציינו חז"ל בנוסח התפילה ש"הדליקו נרות בחצרות קדשך"?

ידוע ומפורסם בשער בת רבים ציור המנורה הטהורה של הנשר הגדול, הלא הוא רבינו הרמב"ם, ם קנים אלכסוניים ישרים (וכפי דברי המורה הגדול רש"י. רבי אברהם, בן הרמב"ם, הדגיש באחד ממכתביו שמה שאביו צייר את המנורה בקנים אלכסוניים ישרים ולא בחצאי עיגול זה בדווקא, כי הרמב"ם סבר שכך היתה המנורה הטהורה בקנים ישרים).

תבליט ציור המנורה בשער טיטוס (מתוך wikipedia)
תבליט ציור המנורה בשער טיטוס (מתוך wikipedia)
הגדלה

כמובן שרבו התמיהות בענין, והתמיהה המרכזית היא "שער הניצחון" ברומא: כאשר טיטוס הגיע לרומא לאחר החורבן, הוא הביא איתו עבדים יהודים שסחבו את כלי המקדש, ולכבוד הניצחון בנו שער מרשים ועליו חקקו את היהודים כפי שהם סוחבים על גבם את המנורה; בציור זה רואים שקני המנורה נמשכים בחצאי עיגול.

די מסתבר לומר שלטיטוס היה ענין להנציח את המנורה של המקדש, ומכאן עולה לכאורה המסקנה שקני המנורה היו דווקא חצאי עיגול, ולא כפי שצייר הרמב"ם.

מספרים שמר שמעון פרס היה אצל הרבי מליובאוויטש ב'יחידות', וכאשר יצא מהחדר התבטא: הרבי איש חכם מאוד, אך כשמגיעים לענייני אמונה הוא תמים כמו 'סבתא מרוקאית'.

הרבי צעד בתווך שבין האמונה התמימה לגאונות, וכך גם היתה דרכו לפרש את רש"י הפשטן, בגאונות נפלאה. בהולכו בין שבילי ההיגיון והאמונה, הרבי נאחז בדברי הרמב"ם כסוף פסוק: המנורה היתה בקנים אלכסוניים ישרים, אך כיצד אם כן המנורה בשער טיטוס היא בקנים חצאי עיגול?

 מעמד ההדלקה, עם הרבי (באדיבות חברת המדיה החב"דית JEM)

מבריק הרבי הברקה פשטנית-גאונית ויפהפייה: כתוב בתנ"ך שכאשר שלמה המלך בנה את בית המקדש הוא עשה עשרה מנורות למקדש. כמובן שזו לא היתה המנורה (בה"א הידיעה), שנעשתה במשכן על ידי משה, בעוד המנורות ששלמה עשה היו בחצר המקדש, לנוי.

חוץ מהמנורה הטהורה היה צורך בעוד מנורות, כמו המנורות שמסופר עליהם במשנה מסכת סוכה לשמחת בית השואבה ועוד. ולפי זה יומתק הביטוי של נוסח התפילה "והדליקו נרות בחצרות קדשך": כי חוץ מהמנורה שבהיכל, הדליקו החשמונאים הרבה נרות בחצר המקדש, לזכר הנס ולציון השמחה, כמו בשמחת בית השואבה (אם תרצו: כמו הזיקוקים בחגיגות ה… להבדיל).

מבריק הרבי כך: יש לומר, שהמנורה שהיתה בהיכל בימי בית שני עלתה בלהבות ביחד עם בית המקדש, והמנורה שנלקחה בשבי הרומאים היא מן המנורות שהיו בחצר. ואתי שפיר שהמנורה בשער טיטוס היתה עגולה, כי היא מן המנורות שהיו בחצר המקדש, בעוד שהמנורה שבהיכל היתה בקנים אלכסוניים ישרים.

כיום, אחרי קרוב לאלפיים שנות גלות, מדליקים אנו מנורה-חנוכיה בכותל המערבי אשר מתחת להר הבית ולחצר המקדש. יהי רצון שנזכה בקרוב ממש להדליק נרות בחצרות קדשך בהר הבית עצמו, עד למנורה הטהורה עצמה אשר בהיכל. נאו ממש!

 

  • לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר, הריני כפרת משכבו. לתגובות והארות: [email protected]