"ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על-כן קרא שמה מרה". "וילנו העם על משה לאמר מה נשתה. ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים....."
אחרי שעברו את כל הניסים הגדולים של יציאת מצרים וקריעת ים סוף, בני ישראל מתלוננים על המים. הם מגיעים למרה ומגלים שם מים מרים.
בעוד התרגום המקובל הוא שהמים במרה היו מרים, המדרש קובע כי הם לא יכלו לשתות את המים מכיוון שהעם היה מר. [א”ר לוי הדור היה מר במעשיו.] הרבי מקוצק מסביר "כי מרים הם":
כי כל המרירות שטעמו הייתה מהם בעצמם, ולכן היו להם טענות על הצדיק, כמו שכתוב וילונו העם על משה לאמר מה נשתה.
כלומר בני ישראל היו מרים ולכן הם לא יכלו ליהנות מהמים. הם לא הצליחו למצוא טעם טוב בשום דבר. המים היו רגילים אולם בני ישראל היו מרירים כי כל המרירות שטעמו הייתה מהם בעצמם.
מרירות מרעילה את הבארות ומונעת מאנשים ליהנות מהחיים. יש לנו כל כך הרבה טוב בחיים אולם יש אנשים שאינם רואים את המכלול של מה שיש לנו בחיים אלא רק מבחינים במה שחסר להם.
אנו נכנסים לתוך חדר יפה ומעוצב ובו פינה אחת שאינה מעוצבת ומסודרת, אז מדרך הטבע אנו מתרכזים בחלק בחדר שאינו מעוצב.
אדם עגום ומריר יכול להגיע למוגבלות של ממש על ידי המרירות שלו בכך שהוא רואה שהכל מסביבו מריר. "ויורהו ה' עץ", שה' הראה למשה חתיכת עץ, ואמר למשה ליזרוק למים כדי לנטרל המרירות במים.
גם אנו יכולים לנטרל את המרירות בחיינו עם "העץ" שהושלך בכדי להמתיק את המים: "עץ החיים". לשנות הגישה שלנו לחיים להחזיק בעץ החיים -כשאנחנו חיים חיי תורה, לא נהיה מרירים.