אאא

כיצד ניתן להשליט מח על לב?

הרה"ק רבי שנאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן, מתאר את ה'מלחמה' היום יומית שמתנהלת בנפש האדם, ומדריך כיצד להתמודד בהצלחה. הוא מתאר בספר ה'תניא' כיצד פועלות באדם שתי נפשות - מנוגדות, שמנהלות בניהם מאבק תמידי, ואף פעם לא ניתן לדעת - מי ינצח?

אדם אחד – שתי נפשות

נפש אלוקית - הנשמה הטהורה: כהגדרת בעל התניא: 'חלק אלוק ממעל' ממש! הקב"ה נפח באדם רוח חיים מנשמתו, ולכן, האדם מרגיש שהוא 'חתיכת אלוקות'. הנשמה האלוקית ממלא את האדם 'אור' וחיות אלוקית, ומקרבת אותו לה' יתברך.

הנפש האלוקית יודעת ומרגישה את גדלות ורוממות ה', היא ניזונה מרוחניות,  ורצונה - רק לדבק בה' וקיים תורה ומצוות, ולעשות את רצון ה' בכל חלקי הנפש: במחשבה דיבור ומעשה.

הנפש הבהמית מנוהלת ע"י טבע ומידות האדם. התורה מעידה: "וכל יצר מחשבות ליבו, רק רע כל היום" וכל רצונה להחטיא ו'לסחוף' את האדם אחרי הרע...

בולט בה כח הדימיון ו'חריצות' יתר, שמחפשים תחבולות לנתק ולהרחיק את האדם מעבודת ה' יתברך, בכל חלקי הנפש: במחשבה דיבור ומעשה.

וכך, האדם חי במאבק תמידי יום יומי בין שתי הנפשות - ש'אוייבות' זו לזו.

האם האדם - אלוקי או בהמי?

לעיתים, נראה לאדם שמשהו אצלו 'לא תקין', רגע אחד הוא מרגיש ב'אורות' והתלהבות, ורוצה "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו", וברגע השני הוא מרגיש 'אכול ושתו' לפני גל הסגר הבא של הקורונה, ואומר לעצמו, תהנה ממטעמי העולם הזה וכמה שיותר...

והיתר – לא חשוב כרגע! נראה מחר...

בכל יהודי יש חלק אלוקי, ולכן הוא אוהב את הקב"ה, כפי שכתוב: "חלק ה' עמו". אבל, לא כל אחד מצליח להרגיש את אהבתו לה' יתברך, כי לעיתים היא מכוסה ומוסתרת במעמקי הנשמה.

כשהנפש האלוקית מאירה, היא מרגישה "ואני קרבת אלוקים לי טוב" - ומקבלת כוחות להתגבר על הרצונות והתאוות, והאדם חש סיפוק מהחיים ואושר אמיתי.

הבעל שם טוב הקדוש אומר שתפקיד יצר הרע: "להסית את האדם - ולהטותו מן הדרך הטובה" ותפקיד האדם: "לרדוף את היצר הרע בכל כוחו" (כנסת מרדכי). אבל, עדיין לא ברור - איך אפשר לנצח את כוחות הרע?

סוד הנצחון – המאבק התמידי

כל אחת משתי הנפשות, רוצה - שלטון מוחלט על כל חלקי נפש האדם! במחשבה דיבור ומעשה, מי יכריע?

המאבק התמידי היום יומי, הוא - סוד הניצחון! 

בעל התניא מרבה לדבר על 'הבינוני' - האדם שמנהל מאבק יום יומי בין שתי כוחות הנפש, ומלמד:

המאבק הוא -  העיקר! ותוצאות המאבק? לא תמיד בידינו!

הדעת מחברת בין השכל ללב

הנפש האלוקית – שוכנת במח, והנפש הבהמית – שוכנת בלב.

המח צריך לשלוט על הלב כדי להחדיר לו, את מה שהוא יודע, וזה - סוד הדעת! הדעת - מורידה והופכת את החכמה והשכל, מרעיון עיוני – לקיום מעשי.

תפקיד האדם: להשליט את המח - שיגבר על הלב!

במח יש 'כלים' וכוחות עצומים שמחזקים את האדם, ועוזרים לו להתמודד עם הדימיון והניסיונות שהנפש הבהמית 'מייצרת' עבורו כל יום - וכל היום.

הנפש האלוקית היא – אחת נגד שלוש

הנפש האלוקית נמצאת במלחמה תמידית, והיא נאבקת נגד שלוש מציאויות: הנפש הבהמית, הגוף החומרי והעולם הגשמי.

לעיתים, הנפש האלוקית רדומה - ביחס לשלושת כוחות אלו, וקשה לאדם לעורר את כח ההתבוננות שבדעת, נגד הדימיונות ה'בלתי' נגמרים – של הנפש הבהמית.

אחת מתכונות הנפש הבהמית היא: מיד ועכשיו!

כל רצון או תאווה היא רוצה להשיג - הרגע ומיד!

הדימיון עובד 'שעות נוספות'...

המח – הוא שמבטא את השאיפות של הנפש האלוקית, וזה בדיוק הזמן, להפעיל את השכל - לחשוב בהיגיון! ולהבין מה באמת נכון לעשות.

הקדושה היא 'אור'. ולכן, ה'דעת' שמאירה באדם, יכולה לדחות את הרצונות של הנפש הבהמית - "מעט אור דוחה הרבה מן החושך".

אי אפשר לנצח לבד במלחמה

המח כל הזמן חושב ומתבונן - וזה כוחו!

אבל, לפעמים 'הראש לא עובד', הוא נמצא: ב'קטנות מוחין', השכל וההיגיון נרדמו או הורדמו על ידי שלושת הכוחות שלוחמים בהם – בעוצמה!

האדמו"ר הזקן אומר, שהאדם לא יכול 'להדליק' את ה'אור' של עצמו, וחייב לבקש עזרה מהקב"ה שיאיר את נשמתו, כדי שיצליח להרגיש את ה'אור' והחיות  שבתורה ובמצוות, ואז, כל הפיתויים יהיו  - 'קטנים' עליו.

הרצון להאיר את הנשמה, מגלה את הכוחות שחבויים באדם, והוא מצליח - להתגבר ולנצח.

המאבק והקושי הם - הניצחון

כשמתעורר באדם תשוקה ורצוןלעבוד את ה', הוא מושך אליו 'אור' וסיוע אלוקי, שעוזר לו להשליט את - המח על הלב, והתוצאה: הנפש האלוקית – מנצחת במלחמה.

ולכן, עבודת ה' האמיתית היא:

המאבק התמידי בין שתי הנפשות – ולא דווקא הניצחון!

התוצאה אינה ביד האדם "לא עליך המלאכה לגמור" וההמשך "ולא אתה בן חורין להבטל ממנה".

אומר בעל התניא: "כי המח שליט על הלב ותולדותיו... כל האדם יכול ברצונו שבמוחו להתאפק, ולמשול ברוח תאוותו... שלא למלא משאלות ליבו במעשה דיבור ומחשבה" (פרק י"ב).

כל אדם יוכל להשליט מח על לב, ובסיעתא דשמיא – יצליח!

אהבתי אליכם – אינה ניתנת לעצירה

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בעל התניאמדגיש את קשרי ורגשי האהבה העצומים של הקב"ה לכל יהודי, שלא ינתקו - לעולם! "אהבתי אתכם אמר ה'" וזוהי אהבה - שאינה ניתנת לעצירה!

כל אחד שמרגיש את אהבת ה' אליו, ועד כמה שהוא בן אהוב, לא ירצה לחטוא ולצער את אביו.

ממשיך בעל התניא ומסביר כיצד ניתן לחזק את קשרי האהבה בין האדם לקונו:  

"ויתקע מחשבתו חזק בגדולת האינסוף ברוך הוא, ולא יסיח דעתו מה' יתברך, ועל ידי זה יוליד בנפשו אהבה ויראה אמיתיים". ואז, איך יחטא?

דווקא ההתמודדות התמידית של האדם עם הנפש הבהמית, היא רצונו של הקב"ה, וגורמת למלכו של עולם הרבה נחת רוח ושעשוע, וממלאת את תאוותו ושאיפתו שיהיה לו דירה לשכון - בעולם התחתון.

לע"נ 'בעל התניא' רבי שניאור זלמן מלאדי בן ברוך ורבקה, זכותו תגן עלינו, אמן.