בצל ההסתה

לוקחות אחריות: אתגר רשת ויראלי סוחף את הנשים החרדיות

"אנחנו מתעסקים במי מפר יותר את ההנחיות? לא! אנחנו במלחמה על החיים שלנו" כך נפתח בקהילת 'עכשיו תורך' הפוסט שהצית אתגר רשת שקורא לנשות המגזר לקחת אחריות אישית במלחמה נגד נגיף הקורונה (ברשת)

אילוסטרציה (צילום: Ivan Samkov from Pexels)

בימים האחרונים רצה ברשת קריאה של נשים חרדיות לנטילת אחריות אישית, שמירה על ההנחיות וחיבור בין המגזרים באמצעות אהבה בתקופה המאתגרת הזו.

אתגר הרשת התחיל בפוסט אישי של יונת קפלן, מנהלת קהילת הנשים המובילה במגזר החרדי והדתי "עכשיו תורך". הפוסט צבר תאוצה וגייס אליו אלפי נשים שלקחו חלק באתגר בוואצאפ, בפייסבוק וגם באינסטגרם:

"בתקופה האחרונה עצוב לי בפיד וגם ברחוב. מגזרים מטיחים את הכאב שלהם זה בזה, הלוויות או בלפור. ובכנות השבוע היה באלי לצעוק: "את מי זה מעניין? למה אנו מחפשים אשמים? בואו נחלק את עצמנו לפרסונות בודדות, ושכל אחד ייקח אחריות על עצמו. כבנאדם, וכמכלול. ביקשתי מהגרפיקאית שלי שתייצר לי משהו עם לבבות ומסר של אהבה וקירוב. כי כואב לי. בא לי אחדות. קרבה. אחריות. אהבת ישראל. בלי האשמות והטחות, רק חיבוק אחד גדול. זה מה שכולנו צריכים. בא לי דווקא הערב מכל הנסיבות לקרוא למסר מאחד.

בואו נשים את הטירוף בצד ונתאחד לרפואת ולגאולת עם ישראל. לוקחים אחריות נוקטים פעולות מצילות חיים ומפזרים אהבה".

האתגר עלה במקביל למודעות הפרסום של המטה החרדי במשרד הבריאות לשמירה על ההנחיות וקורא לקחת אחריות קהילתית ומגזרית באמצעות עטיית מסיכה, התחסנות בשתי מנות חיסון והימנעות מהתקהלויות. במסגרת האתגר, כל אחת מעלה תמונה ומוסיפה את ההאשטג #רק_ביחד_נתגבר.

למה דווקא עכשיו?

"זו השליחות שלי" אומרת יונת קפלן, "אני מנהלת קהילה ברשת, יושבת בתוך עמי, ורואה את הכאבים וההתנגדויות, את הבקשות לקריאת תהילים, הרבה מהן לרפואת הריוניות שמאושפזות במצב קשה ולא עלינו את ההודעות על כאלה שנפטרו, ובמקביל אני רואה את כמות הפייק ניוז שמופצת מבורות ומפחד גדול. אני מכירה ועובדת עם הנהלים של משרד הבריאות והבנתי שצריך לתת לציבור מידע מהימן".

זו מלחמה על החיים

"אני מנסה להבין מה קורה לנו. הטחות הדדיות, חיפוש אשמים, אנשים מחפשים מישהו להפיל עליו את כל חוסר האונים הזה שתקף את כולנו. השבוע תפסתי את הראש בין הידיים ואמרתי: באמת בזה אנו מתעסקים? במי מפר יותר את ההנחיות? לא! אנו במלחמה על החיים שלנו והגיע הזמן שנעשה רגע הפרדה בין המגזר שאנו באים ממנו, לבין האחריות האישית שאנו מחויבים לה כבני אדם עם ערכים.

יונת קפלן (צילום: אלין שלג)

בואו נשים בצד רגע את הזעם שלא מוביל לשום מקום ונמצא פה כבר יותר מדי זמן, נחבק את כולם ונביט למציאות הזו שנכפתה עלינו בעיניים. עם ישראל שרוי בצער עמוק: נשים מאושפזות עם עובריהן במצב קשה מאוד, הורים מבוגרים מבודדים ונטולי חברה, אנשים בקבוצות סיכון לא ראו עולם כבר שנה, ילדים ומתבגרים איבדו תחושת זמן ויציבות, וגרוע מכך: מידרדרים לתהומות של בדידות והתמכרויות".

והיכן נכנס האתגר?

"אם כל אחד יעשה מה שביכולתו לעשות במצב הכאוטי הזה, ייקח אחריות לעטות מסיכה, להימנע מהתקהלויות ולהתחסן, אולי ביחד נוכל לראות את קצה המנהרה בעזרת השם ולצאת מהמצב הזה. באחריותנו האישית לעשות כל מה שכן ביכולתנו על מנת להמעיט בכמות התחלואה והתמותה. רק ביחד נתגבר וננצח, פשוטו כמשמעו. ורק באהבה, זה בטוח. לא בזעם ושיסוי, זה לא עבד עד כה. בואו נשנה טקטיקה. הלוואי שהמסר יעבור ויחלחל. והיה זה שכרי".

האתגר עדיין רץ ברגעים אלה ממש. כל הפרטים בקהילת "עכשיו תורך".

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית