פרק שמיני- האשה
דף פז
*מנוי סתמא. *דרשות באשה ובעלה. *הושע הנביא. *גלות בבל.
א. המינוי על קרבן פסח בסתמא 1. אשה בסתם, כשהיא בבית בעלה אוכלת משל בעלה ואם הלכה לעשות רגל הראשון בבית אביה אוכלת ממי שרוצה בשעת השחיטה, וברדופה לילך בבית אביה אוכלת משל אביה. 2. יתום אוכל אצל איזה אפוטרופוס שרוצה. 3. על בנו ובתו הקטנים ועבד ושפחה כנענים שוחט אף שלא מדעתם, שנא' שה לבית. 4. על בנו גדול ועבד עברי ואשתו שוחט רק מדעתן, כיון דיכולים למחות, ואם שחטה לבדה אין לה מיחוי גדול מזה. 5. עבד של שנים, מדעתן יאכל ממי שרוצה, ושלא מדעתן והיינו דקפדי אסור לאכול. 6. חצי עבד וחצי בן חורין, למשנה ראשונה אינו אוכל כלל, ולמשנה אחרונה אוכל משל רבו דכיון שכופין את רבו לשחררו נחשב שעומד ברשות עצמו.
ב. דרשות הפסוקים באשה ובעלה 1. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, ככלה שרדופה להגיד שבחה בבית אביה. 2. ביום ההוא תקְראי אישי ככלה בבית חמיה ולא תקראי בעלי ככלה בבית אביה. 3. אחות לנו קטנה ושדים אין לה, זו עילם שזכתה ללמוד ולא ללמד. 4. אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו ת"ח, או כנסת ישראל וביכ"נ. 5. בנינו כנטיעים אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא, בנותינו כזויות שאוגדות פתחיהן לבעליהן, מחוטבות תבנית היכל שכאילו נבנה ההיכל בימיהן.
ג. סוגיית הנביא הושע 1. תחלת דבר ה' בהושע, שהיה הראשון מבין חבריו ישעיהו מיכה ועמוס שהתנבאו בפרק אחד. 2. ה' אמר לו בניך חטאו והוא לא בקש רחמים עליהם אלא אמר העבירם באומה אחרת, לכן ה' אמר על אותו זקן שיקח אשה זונה וילדי זנונים ויראה שאינו יכול לגרשם. 3. הושע לקח את גומר בת דבלים, שנקראה גומר על שהכל גומרים בה וגמרו ממון ישראל, בת דבלים שזהו דבה רעה ומתוקה לכל והכל דשין בה כדבילה. 4. נולדו לו ממנה יזרעאל לא רוחמה ולא עמי, ואח"כ ה' אמר לו שעליו לפרוש מן האשה כמו משה וא"ל הושע שאינו יכול, וה' אמר לו אם כך באשה זונה וילדי זנונים ק"ו לבני אברהם יצחק ויעקב שעם ישראל הם מארבעת הקניינים של ה' בעולם שהם תורה שמים וארץ בית המקדש וישראל. 5. הושע ידע שחטא ובקש רחמים על עצמו, וה' אמר לו שיבקש רחמים על עם ישראל שבגללו נגזרו עליהם שלש גזירות, וה' ביטלם והושע בירכם והיה מספר בנ"י כחול הים. 6. גם בשעת כעסו ה' זוכר את הרחמים, שנאמר לא אוסיף ארחם, נשא אשא, ורחמתי את לא רחמה. 7. אוי לרבנות שמקברת בעליה, שכל נביא קיפח בימיו ארבעה ממלכי יהודה, וירבעם בן יואש מלך ישראל זכה להמנות עמהם כיון שלא קיבל לשה"ר על עמוס הנביא מאמציה כהן בית אל. 8. ה' הגלה את ישראל לבין האומות כדי שיתווספו עליהם גרים שנאמר וזרעתיה לי בארץ, וצדקת פרזונו בישראל שה' עשה צדקה עם ישראל שפזרן לבין הגויים וא"א לכלותם. 9. ילפינן מהושע שאפילו דור שמקלל את אביו נאמר עליו אל תלשן עבד אל אדוניו. 10. לכו ונעלה אל בית אלוקי יעקב שקרא בית אל, דאברהם קראו הר ויצחק שדה. 11. גדול יום קיבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ שנאמר יום יזרעאל בגז"ש יום אחד.
ד. מדוע ה' הגלה את ישראל לבבל 1. כיון שא''א לסבול גזירות אכזריות אדום. 2. עמוקה כשאול. 3. לשונם קרוב ללשון תורה. 4. שיגרן לבית אמן, וכן כסף מצרים וכתב לוחות. 5. כדי שיאכלו תמרים שהם בזול ויעסקו בתורה.
שאלות לחזרה ושינון
א. המינוי על קרבן פסח בסתמא (6)
ב. דרשות הפסוקים באשה ובעלה (5)
ג. סוגיית הנביא הושע (11)
ד. מדוע ה' הגלה את ישראל לבבל (5)