אאא

ספרו הנפלא של ה'אור החיים' הקדוש נכתב מתוך יגיעה רבה ועצומה, ומנוסח בצורה נפלאה, מתוך הדברים ניתן להבין - לא ניתן להבין, לאיזה דרגות עצומות הגיע אהבתו ויראתו ועד כמה "נפשו יצאה בדברו".

נתבשם במעט מפירושיו הנפלאים של ה'אור החיים' הקדוש, על הגלות והגאולה.

בדור אחרון יחיו בחושך עמוק כמו התהום!

אומר ה'אור החיים' הקדוש שבדור לפני הגאולה,  יחיו בחושך, ומסביר על הפסוק:

"וחושך על פני תהום": עם ישראל יהיה שקוע בגלות ארוכה ועמוקה, כמו 'תהום' – עמוקה, שכלל לא רואים שיש לה סוף.

ה"חושך" – של האדם יהיה מכך, שיצרו יחשיך לו את רצון ה', וימנע ממנו להתקרב אליו בתשובה, הוא מוסיף ואומר:

"קץ שם לחושך" – גם לחושך הסמיך של הגלות יהיה קץ, והאור יגיע!

לעולם לא אבדה תקווה – 'ויהי אור'!

אורך הגלות מייאש, וגורם לאבד תקווה, ה'אור החיים' הקדוש מנחמנו, ואומר: "לא כן הוא, אלא: "ויאמר אלהים יהי אור" והכוונה היא:

"אור הגאולה העתידה - המופלא".

אור הגאולה שבקרוב יתגלה ויזרח עלינו, יהיה אור עצום ונפלא, ויאיר בכל אחד, באור אלוקי – מופלא ונשגב!

אלא, שכרגע, עדיין האור לא התגלה לעולם, ונותר כ'סוד' שטמון אצל מלכו של עולם, עד שיגיע רגע הגילוי - במהרה.

המשיח יתגלה בזכות - לימוד התורה

ב'אור החיים' מוזכר פעמים רבות, שביאת המשיח תלויה בלימוד התורה, ומביא ראיה:

"ורוח אלהים" - רוחו של משיח 'מרחפת על פני המים':

"ואין מים אלא תורה" – התמדה בלימוד התורה יגרום לגילוי המשיח, מכיון:

"שלא יגאלו ישראל, אלא - בזכות התורה שנמשלה למים" (בראשית מט' פס' יא).

אפשר לסחוט ענבים ליין – בשני אופנים:

ה'אור החיים' מסביר שהגאולה יכולה להגיע בשתי דרכים, והם:

הדרך הראשונה: "הביאני אל בית היין" - התורה נמשלה ליין.

בזכות שיעסקו בתורה, הקב"ה ינקה- 'יכבס' את ישראל - ביינה של התורה.

וזה שכתוב: "כיבס ביין" – הניקיון והטהרה של נשמות ישראל, יהיה ע"י לימוד התורה - ובוא יבוא גילוי משיח.

הדרך השניה - "ובדם ענבים": אם יגיע זמן הגאולה, ולא יעסקו בתורה - 'בבית היין' לא יהיה לישראל הזכות להיגאל, ולכן:

"יעמיד להם מלך קשה כהמן" – והם יהיו נסחטים - ע"י יסורין, וכך, יזדככו נפשות ישראל, ויתבררו ניצוצי הקדושה.

האם אתה בוחר במלאכה נאה?

יש לנו את הבחירה האם לזרז את הגאולה, וכיצד:

או 'ברור' ע"י לימוד תורה, שזו - 'מלאכה' נאה.

או ע"י יסורין ח"ו, שזו – 'מלאכה' בלתי נאה.

אם הגאולה תגיע ח"ו ע"י יסורין, דומה הדבר לבישול הענבים, שעד גמר הבישול, הענבים נהפכים לפרי הגפן.

ויש הבדל גדול, בין גאולה מתוך יסורין, לבין גאולה מתוך עסק התורה, שאז:

"יגלה בגילוי מלכות עליון"

וגאולה מתוך יסורין זהבבחינת: "עני ורוכב..."  (זכריה ט', ט').

והבחירה נתונה - ביד כל אחד ואחד "ראה נתתי לפניך היום... ובחרת בחיים" כי "מוצאי – מצא חיים!

הגאולה תגיע במצב של - אוזלת יד.

"כי ידין ה' עמו" – אחרי שהקב"ה עושה 'דין' בכעסיו, הוא מבטיח שיותר 'לעולם לא יריב אותם' (דברים פ' לב פס' לו)

כי יראה הקב"ה את הצרות והיסורין, 'כוסות התרעלה' שעבר על הצדיקים,  ובשביל שהצטערו הצדיקים – "ועל עבדיו יתנחם" ופירש ה'אור החיים' הקדוש: "שבשביל הצדיקים שהתייסרו – יתנחם".

הצדיקים לוקחים על עצמם סבל ויסורין, כדי לכפר על עם ישראל, ולכן, בעבורם הקב"ה: "יתנחם ויאמר - די לצרות הגלות".

באיזה מצב יהיו עם ישראל?

הקב"ה יראה, שאין כח לישראל להציל את עצמם מהגלות, ועוד:

"וכח אין בצדיקים - לייסר בשבט מוסר למרגיזי אל".

לצדיקים אין יותר כח, לתת מוסר למי שמכעיס את הקב"ה.

ולא ישארו בעם ישראל: "אנשים גדולים, נביאים חוזים, בעלי רוח הקודש".

אומר ה'אור החיים' הקדוש, שעם ישראל יגיע למצב:

"כי אזלת יד" – חוסר אונים.

ויהיה "אפס עצור" – לא יהיה: "כח למדריכים בדרכי ה' - להדריכם".

"ועזוב" -  העם יהיה 'עזוב', כי לא תהיה הנהגה שתדריך את ישראל.

אם כן, באיזה דרך יוכל עם ישראל לצאת מהגלות?

מה יטען עם ישראל לקב"ה שיביא את הגאולה?

"איה אלוהימו צור חסיו בו" – כשהגויים יראו את ישראל בשפל המדרגה הם ילעגו להם, ואז, ישראל יטענו להקב"ה ויאמרו:

"איה אלוהימו" – איפה אתה אלוקינו, שאפילו שמעשינו אינם הגונים, עדיין:

'חסיו בו' – אנו בוטחים וחוסים אך ורק בך, כי אתה 'צורנו', אף עם עברנו על מצוותיך והרשענו, עדיין:

"כל מחסיהם בה'" – אנו חוסים בך, וזוהי הסיבה שאנו סובלים דלות ושפלות למען שמך, ואף מוכנים לההרג - על קדושת שמך, ולכן, בקשתינו ממך, שתראה בעונינו כי 'מצפים אנו לך' – מתי תבוא ותגאלנו? ויענה הקב"ה לבקשתינו ויושיעינו...

מי יהיה הגואל של הגלות האחרונה?

ארבע גלויות היו לישראל, וכל אחד מהם נגאלו בזכות מישהו אחד:

גלות הראשון - נגאלו בזכות אברהם אבינו ע"ה.

גלות שניה - נגאלו בזכות יצחק אבינו ע"ה.

גלות שלישית - נגאלו בזכות יעקב אבינו ע"ה.

והגלות הרביעית – תלויה בזכות משה רבנו.

והסיבה שהגלות עדיין לא נגמרה, כי ישראל צריכים לעסוק יותר בתורה ובמצוות, שכן: "אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה".

שתנאי הגאולה לדברי 'האור החיים' הקדוש, הוא: "שיעסקו ישראל בתורה"!

התורה משולה לשמן זית זך

וזה שכתוב: "ויקחו אליך שמן זית זך" - רומז שהתורה נמשלה לשמן.

"מה שמן מאיר לעולם - כך התורה"!

ודקדק לומר 'זך' - שעסק התורה צריך להיות:

בלי 'שמרים' - בלי רצון ל'טפוח', להתגדל או לקנטר.

ועוד אמר 'כתית' – שצריכין לעסוק בתורה:

"ולכתת גופם וכוחם"...

מה מרגיש המשיח כשהגלות מתארכת?

"כי יהיה בך אביון" - המשיח נקרא 'אביון' – כי הוא רעב למלא תאבתו, כמו אביון שרוצה להשביע רעבונו, אלא, שרעבונו של המשיח הוא – להתגלות לעם ישראל ברינה.

ואמר: "בך - פירוש בסיבתך"!  "כי עונותינו האריכו קיצנו".

כיצד המשיח ישפוט את העם?

"ואומרו באחד שעריך" – הוא יהיה המיוחד שבסנהדרין, שאין מורה כמוהו:

"ושפט בצדק" – כל משפטו יהיה בצדק, הוא לא ישפוט למראה עניו, אלא:

"והריחו ביראת ה'" – מראה עיניים יכול להיות שיקרי, אבל המשיח יריח את האדם, ועפ"י זה ישפוט האם יש בו יראת ה' אם לאו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

תתאמץ כדי - שמלך המשיח יתגלה!

"ויצו ה' לכל איש ישראל שלא יאמץ את לבבו" -  הקב"ה מצוה שכל אחד מישראל יתאמץ בכל עוז ותעצומות, כדי להביא את המשיח במהרה, כדי:  

"למלאת חשק - האחד המיוחד"!

איזה מילים מתוקות אומר ה'אור החיים' הקדוש:

תתאמץ בכל עוז, כדי – למלא את חשקו של האחד ומיוחד - בורא עולם! מי לא היה רוצה למלא את חשקו של מלכו של עולם?

את המילים האלו כותב ה'אור החיים' הקדוש, ולא פלא הדבר, שכן, שתורתו הייתה מתוך גילויים עליונים - מעבר להשגת אנוש, וזה שכתב בהקדמה לסיפרו: "נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים..."

לע"נ רבי חיים בן עטר ה'אור החיים' הקדוש, זכותו תגן על כל ישראל, ונזכה לביאת משיח צדקנו במהרה, אמן!