אאא

פרק י"א: בפרקים הקודמים הבאנו את קורות הביגוד הירושלמי שיש שטענו שהם בגדים שהיו נפוצים באימפריה התורכית, והאשכנזים שעלו לירושלים, בשעה שהיה אסור לאשכנזים לגור בירושלים, נאלצו ללבוש אותו כדי שיחשבו שהם ספרדים.

מאידך, הבאנו את עדותם של חכמי ירושלים שח"ו לומר זאת, ואלו הבגדים שלבשו האבות הקדושים מנוחתם עדן לפני אלפי שנים בחרן ובארץ כנען.

מרתק, שישנה מגבעת שהשתקעה ומאחוריה מסתתר סיפור מרתק במיוחד: המדובר על המגבעת שמכונה 'סוּפֶּר'.

בספר "כובעים בראש" מאת דנצ'ו ארנון[1] נטען שהשם 'סוּפֶּר' ניתן בזכות חברת הכובעים הצ'כית 'סופריור', שייצרה את הכובע הנ"ל לפני מאה שנים ויותר.

עוד נטען שהחסידים מהונגריה, שהקימו את שכונת בתי אונגרין בשנת תרנ"א (1891) העלו איתם את המגבעת, או אז בזכות הכובע קיבלו הקלות רבות אלו שחבשו אותו.

והסיפור המרתק הוא כך:

באותה תקופה שבארץ ישראל שלטו הטורקים, אזרחי המעצמות האירופיות כגון האימפריה האוסטרו-הונגרית, זכו להטבות מפליגות, קבלו הנחות במיסים, והשוטרים הוזהרו שלא ליתן להם דוחות וכו'.

צ'אלמער עם כובע סופר במאה שערים, בשנת 2003 (צילום: Abir Sultan/Flash 90)
צ'אלמער עם כובע סופר במאה שערים, בשנת 2003 (צילום: Abir Sultan/Flash 90)
הגדלה

איך זיהו השוטרים הטורקים את היהודים ההונגרים? ע"פ הכובע שלבשו. הפקידים הביטו על הכובע של הצ'לאמר שלבש אותם. אם הוא היה כובע הונגרי, הם נזהרו בכבודו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כמובן שהשמועה פשטה במקוואות כאש בשדה קוצים. וגם הפולנים הרוסים, והגליציינים רכשו בחנות הכובעים כובע סופר, וכך קיבלו הנחות בארנונה, לא קבלו דוחות תנועה[2] וכו'. כך כובע ה'סופר' הגן עליהם לא רק מן השמש והגשם אלא גם מפני נחת זרועם של השוטרים הטורקים.

אומנם טענו לי ידידי הצ'אלמרים שהדבר אינו נכון, וכך אמר לי דור 25 בירושלים שכנראה מישהו עבד על דנצ'וּ ארנון הנ"ל. פניתי לדנצ'ו שהגיב לי וטען שבשנות ה-80 הוא ערך מחקר מקיף על הנושא וראיין צ'אלמרים רבים שסיפרו לו "בדידי הווה עובדה".

יש לציין שעוד גרסה יש לכובע, והיא: שהסופר נהפך להיות כובע ירושלמי במלחמת העולם הראשונה כשהאזרחים הרוסים נרדפו וגורשו מהארץ ואילו ההונגרים שהממשלה שלהם הייתה בברית עם הטורקים יכלו לשהות כאן בארץ.


[1] הוצאת עם עובד עמ' 78-107

[2] מטבע לשון כמובן, לא היו בשנים הללו דוחות תנועה.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]