אאא

מעשייה – מה יעשה זבוב, שלא ילכד בקורי עכביש?

מעשה במלך שנלחם הרבה מלחמות – וניצח, ומכל מלחמה לקח המלך  שבויים.

פעם בשנה, באותו יום בתאריך שהמלך ניצח במלחמה, הוא היה עושה סעודה גדולה, ומזמין לסעודה את כל שרי הממלכה.

ובאותה סעודה היו עושים "צחוקים".

במהלך הסעודה, המלך ביקש שיביאו לו איזה ספר, ותוך כדי שהוא מעיין בספר, הוא רואה על חודי דפי הספר - עכביש, ובצד השני של הספר הוא רואה - זבוב.

הבין המלך שהעכביש רוצה - להגיע אל הזבוב!

ללכוד ולתפוס אותו בין קוריו, וכמובן - ולאכול אותו.

העכביש חיפש טרף קל, מישהו כזה - חלש כמו זבוב, ומה עשה?

העכביש התקדם לכיוון הזבוב כדי ללכוד אותו, אבל, תוך כדי שהוא מתקדם לזבוב, הגיעה רוח והזיזה - דף מהספר, והעכביש, כבר לא הצליח להגיע לזבוב.

כשראה העכביש, שהוא לא יכול ללכוד את הזבוב, מה עשה?

חזר העכביש לאחור, ועשה את עצמו, כאילו הוא בכלל לא רוצה ללכוד את הזבוב...

ומה קרה אז? הדף חזר למקומו.

כשראה העכביש שהדף חזר למקומו, הוא, ניסה שוב להגיע לזבוב.

ואז, שוב - הדף התרומם, והעכביש - לא הצליח להגיע לזבוב.

וכך קרה עוד כמה וכמה פעמים...

עד שפעם אחת, הזבוב כבר הצליח לשבת על הדף, ואפילו בצורה בטוחה.

והעכביש... נשאר בחלל שבין דף לדף.

כשראה המלך את המחזה המוזר, תמה מאוד על כך, והבין שזה לא 'סתם'.

והתחיל לחשוב - מה זה ועל מה זה?

ותוך כדי מחשבות, התנמנם המלך על הספר...

והנה, חולם המלך חלום, שיש בידו כתר ואבן טובה, והיה מסתכל על האבן ורואה עד כמה היא טובה, ורואה את כל הטוב והזוהר שלה...

הקיץ המלך משנתו, וראה, שיש דף שמגן על הזבוב, מפני העכביש.

הסתכל המלך לראות מה כתוב באותו הדף, וראה שכתוב בו את הנימוסים של עם ישראל.

הביט המלך בדף בריכוז, בעיון באמת אמיתית, והבין את האמת לאמיתה.

וישב המלך עם עצמו - ויישב את עצמו.

והבין מכך, שהוא יהיה בוודאי ישראל, ושאל את עצמו, מה הוא צריך לעשות, כדי שעוד אנשים מישראל ידעו על האמת הידועה לו?

החליט המלך ללכת לחכם - שיפתור לו את חלומו.

והמלך נסע ונסע, עד שמצא חכם שיפתור לו את החלום, כשהגיע המלך  לחכם שאל אותו...

והחכם, סיפר למלך את האמת שהוא יודע על המלך, כיצד הוא כבש הרבה מלחמות, וסיפר לו את מעלותיו הרבות.

וכשביקש המלך מהחכם - שיפתור לו את החלום, השיב החכם למלך:

אני בעצמי, לא יכול לפתור לך את החלום, אבל:

יש יום אחד בשנה, שבו אני מקבץ את כל סממני הקטורת, ומרכיב אותם ביחד: "ומעשנין את האנשים באלו הקטורת".

ומה קורה לכל אחד - ביום מיוחד זה?

"ואותו אדם - חושב  במחשבתו".

ומה כל אחד יכול להשיג ולהגיע ביום זה, ע"י מחשבותיו?

"מה שרוצה – לראות ולידע, ואזי - ידע הכל", והבן!

(המעשייה קוצרה ותומצתה, וכדאי לקרוא את מעשה ז' 'מזבוב ועכביש' בסיפורי מעשיות, ותכלית הידיעה שלא נדע...).  

עד כאן, המעשייה שסיפר רבי נחמן מברסלב.

ואפשר לסגור כאן את המאמר...

ורק מעט מהמעט למי שירצה סימני דרך...

המלך עושה מסיבה יום אחד בשנה: ראש השנה יום הכתרת המלך, כולם שמחים ומכירים במלך שמנצח בכל המלחמות.

צחוקים: זכרו של יצחק אבינו עולה ביום זה... "צחוק עשה לי אלוקים, כל השומע יצחק לי" ונפתח הספר...

הזבוב: מכיר את הביטוי - 'חלש כמו זבוב'?

הזבוב, רואה קורי עכביש על שער, ומיד מתייאש מלהיכנס באותו השער,  כי הוא חושב שהעכביש חוסם את השער בעדו...

יש לך שער שדרכו אפשר להיכנס ולכבוש את כל המלחמות, וכל היעדים...

קורי העכביש: יש לך מניעות שיצר הרע טווה לך, כדי 'ללכוד' אותך 'בין קורי העכביש... כמו עמלק 'אשר קרך בדרך' – מקרר אותך, קור וקרי שמביאים לקרירות הלב.

מי יציל את הזבוב מפני העכביש? דף קבוע בכל יום!

'דף' של תורה – שומר ומגן עליך: בכל מקום ומצב, ובכל רגע:

יהיה מה שיהיה!

לא משנה - היכן אתה עכשיו, ואם קמת או נפלת, ואפילו אם אתה נמצא כרגע - במעמקי התהום:

יש דבר אחד, שאף פעם אסור לך לעזוב!

והוא - היחיד שיכול להגן ולהושיע אותך...

דף אחד קבוע, מהתבלין - התורה, מוחץ כל עכביש שמאיים עליך...

אבן טובה – זה אתה! אתה בן מלך שעשוי מאבנים טובות...

רק תראה את הטוב והמיוחד שבך, תכיר במעלותיך...

יום הכיפורים – יום אחד בשנה שהכהן נכנס לקודש הקודשים להקטיר קטורת: ביום זה, הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים, להקטיר קטורת בקדושה ובטהרה.

מה נהדר מראה כהן גדול: ביום הכיפור, שמחת הלב – גדולה.

שידוע, שהקטורת משמחת את הלב, כמו שכתוב: "וקטורת ישמח לב".

השמחה מרחיבה את הדעת: שמחת הלב, מביאה להרחבה וישוב הדעת, שעל ידה זוכים לדעת כל מה שצריכים לידע...

וע"י זה, נכנס בכל אחד מישראל הרהורי תשובה.

וידע את המעשה אשר יעשה...

"וידעו כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך, ויראו ממך..."

גמר חתימה טובה - לכל בית ישראל!