החינוך בראי הפרשה

ישיבת הנושרים של המגן אברהם / טור נוקב

גם במדבר היו נושרים, אבל לא השליכו אותם בלי תוכנית, וכשפגעו בהם הקב"ה לא סלח ונשבע לנקום בהם! על האושפיזין שמחוץ לענן הסוכה. הרב בורודיאנסקי בטור (יהדות)

(צילום: שאטרסטוק)

בישיבת זית רענן התקיימה שמחת בית השואבה שונה מהמקובל בתולדות אהרון ואפילו בחברון, כל התלמידים היו מחוברים לפלאפונים שלהם עם אוזניות, ומפעם לפעם האזינו לדברי התורה הנאמרים על ידי אחד הרבנים, האוכל היה בשפע, המיזוג בסוכה מעולה, פה ושם מישהו עשה שקט, ובגדול כך הייתה נראית שם שמחה זו.

כל זה נגדע ברגע אחד, עם הכנסו לסוכה של ראש הישיבה הישיש מלווה במקורביו, בבת אחת קמו כל התלמידים על רגלם ובשירת כי אורך ימים רקדו בהתלהבות עד לב השמים סביב ראש הישיבה הישיש שהוא מצידו החזיר להם בחיבוק ונשיקה ואהבה רבה, לעומדים בצד היה זה מחזה מרגש, מה לו לגדול הפוסקים, שחידושיו חצו עולמות, מה לו ולנוער ה נ ו ש ר הזה???

לפתע התיישב ראש הישיבה וסימן בידו לתזמורת לנוח, התלמידים תפסו מקומות קרוב לרב ככל הניתן והביטו בו בהערצה אינסופית, הרב לגם מהסודה, ומכוס היין שנמזגה לו, בירך את הציבור בלחיים, והם השיבו לו בלחיים טובים ולשלום, והחלו בניגון חרישי מרגש, שום פלאפון לא דלק, כולם בדבקות ובעיניים עצומות דבקו בניגון המרגש המיוחס למקדש.

באמצע הניגון הס הושלך בקהל האורות כובו ורק נרות בודדים במרכז הסוכה דלקו להם, וראש הישיבה פתח את דבריו-

"חג הסוכות, כל האזרח, החג שייך לכולם, ואין צורבא דרבנן אחד שלא יודע לצטט את הטור בתחילת הלכות סוכה: "בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם וגו' שאומר הכתוב שהושיבנו בהם הם ענני כבודו שהקיפן בהם לבל יכה בהם שרב ושמש ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו" איזה פלא עצום העננים הקיפו ושמרו את עם ישראל בתוכם, שמירה מעולה ומיוחדת, ולזכר זה אנו עושים את הסוכה לזכור פלא בלתי נתפס זה עד כדי כך שמופיע בחז"ל שאף אחד לא ידע לזהות איפה עם ישראל נמצאים במדבר בגלל העננים, זו הייתה הסוואה גדולה עד פטירת אהרון הכהן שאז נלחמו בישראל כי הם נתגלו בעלות הענן"

הוא עצר את דבריו ופנה בנימה לבבית ואישית לצעירי הצאן, "קינדרלך אתם חושבים שזה היה קל להיות שם בתוך העננים האלו, ממש לא, כל מי שהיה שם היה חייב להיות בדרגה רוחנית שתתאים למעמד שכזה, למצב של השגחה פרטית תמידית, זה לא פשוט, זה לא משהו שבא באוטומטי, ומי שלא התאים לדרגה, היה נשלח מחוץ לענן"

הדברים נגעו בליבותיהם של הנערים שנשלחו מהרבה עננים כבר, כן הם לא התאימו אולי לדרגה של כאלו שהיו שם בתוכו, והם נשלחו בחוץ ולכן הם הגיעו לישיבת זית רענן, - "בניי אהובים מה אתם חושבים מה קרה לאותם אנשים שנשלחו מחוץ לענן?"

-המשפחה שלהם ניתקה איתם קשר מבושה- זרקו אותם עם הדברים ולא שמרו על קשר- הוציאו נגדם פשקווילים שאסור להתחבר איתם- התפללו עליהם ש..... זרקו אותם מהשכונה- לא זרים להם התשובות הללו, כמו אז בענן כחלוף מעל 3000 שנה הפך אט אט מצב דור המדבר לרלוונטי ועכשווי, וראש הישיבה הישיש יושב ומזיל דמעה ועוד דמעה, הוא יודע ומבין את פשר ההשערות התשובות של התלמידים שלו שחוו על בשרם ממש מציאות זו.

תלמידי היקרים, אתם לא הראשונים שחשבתם כך, היו עוד שחשבו שאין זכות קיום למי שלכאורה איננו צדיק מושלם, אבל אני הקטן בכותבי את פרושי על הילקוט שמעוני, שינתי את התפיסה של כולם בנושא זה- הטו אוזנכם ותבינו:

המדרש אומר על מעשה עמלק- "כל הנחשלים אחריך מלמד שלא היה הורג אלא בני אדם שנמשכו מדרכי המקום ונחשלו מתחת כנפי הענן" (מדרש תנאים, שם). הנחשלים לפי זה אינם החלשים מבחינה פיזית אלא החלשים מבחינה רוחנית. זו גם הדיעה הנוספת המובאת במדרש " דבר אחר: "כל הנחשלים אחריך" אמר ר' יצחק כל הנלחשין אחריך אלו שהיו מהרהרין אחר מדותיו של הקב"ה כענין שנזכר להלן (שמות י"ז ז) היש ה' בקרבינו אם אין" (שם)

והילקוט שמעוני אומר: "כל הנחשלים אחריך רבי יהודה אומר כל מי שהיה נימוח היה נישול רבי נחמן אומר כל מי שהיה הענן פולטו היה נישול"

ואני לא יכולתי להירדם בלילה חשבתי מה קרה עם כל הקינדרלך המתוקים כמוכם שאולי קצת התקשו והתמודדו, הרי רבי יהודה אומר שכל מי שנימוח מלשון התנמכות רוחנית, היה נישול... מהענן, ורבי נחמן מוסיף שהענן היה פולטו והוא היה נישול, ואם כן מה קרה אתכם שם, מי דאג לכם, מי דיבר אתכם מי קירב אותכם, זהו נגזר דינכם לנצח להיפלט מדרך התורה? לא הצלחתי להרדם, ולפנות בוקר התיישבתי על הכסא שלי והגהתי את דברי הילקוט שמעוני הזה- (זית רענן על הילקוט שמעוני) : "היה נישול נראה לי דצריך לומר היה ניצול, פירוש: כל מי שהיה נימוח בדרכי המקום שלא היה צדיק כראוי היה ניצול חוץ לענן"

נראה לי דצריך לומר התנגן קולו של המגן אברהם הפוסק העולמי, וכאן הוא הרים את קולו בזעקה היה נישול ???? נראה לי דצריך לומר היה ניצול !!! שם מחוץ לענן היה מסלול מיוחד למי שהיה קשה לו בתוך הענן, שם הוא היה ניצול, יהודים לא זורקים את הילדים שלהם כי הם מתקשים אפילו באמונה כביכול, היה נישול ???? נראה לי דצריך לומר היה ניצול !!!

מזווית האולם החשוך נשמעו נשימות קצובות של נערים המנגבים דמעה, כאלו שהושלכו מהענן הביתי שלהם ולא בשביל להינצל אלא להינשל.... ולנצח.

בניי אהוביי בזה לא תם הסיפור הוא רק התחיל פה- עמלק מגיע ומכה דווקא בהם, והקב"ה לא סולח לו, ומאז בכל שנה מדאורייתא מזכירים שוב ושוב את העמלק שפגע באותם שנחלשו בתוך הענן, וחיפשו הצלה קצת בחוץ... אין הכסא של הקב"ה שלם הוא נשבע, עד שימחה זכרו של עמלק מהעולם! אוי לו למי שפוגע באותם שמחפשים את הדרך לעבוד את ה' אולי אחרי נפילה, אבל מחפשים....!!

בחג הסוכות קל לשבת ולדבר על כל האזרח ישבו בסוכות, לשיר שירי אחדות, ולאגוד את ארבעת המינים המנוגדים אך מאחדים, כשיושבים בסוכה צריך לזכור ולשים על לב את אלו שמחוץ לעננים את אלו שמחפשים דרך שונה, את אלו שאולי עמלק יכול לפגוע בהם ולהתעלל בהם.

מי שיושב בסוכה ומסתכל רק על אלו המאוחדים בתוך סוכתו או בארבעת מיניו שלו, ומשיל ממנו את אלו שמעבר לענן, הוא לא הבין את המגן אברהם בפירושו זית רענן על הילקוט שמעוני, הוא לא באמת יושב בסוכתו של בורא עולם, הוא יושב בסוכתו הפרטית שלו אבל אין כסאו של ה' שם.

הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר