ביום ט' באלול תרכ"ג, נולד בעיירה איוויה שבליטא רבי חיים עוזר גרודזנסקי, שנודע לימים כאחד מגדולי התורה והפוסקים הבולטים ביותר בדור שלפני השואה.
עוד מצעירותו נודע כ"עילוי מאיוויה" ולמד תורה בישיבת וולוז'ין המפורסמת. שם, בישיבת וולוז'ין, היה תלמיד חבר של רבי חיים מבריסק, ושמרו על יחסי רעות ואחווה תורנית לאורך כל חייהם.
תחילה לא כיהן במינוי רשמי כרבה של וילנה בשל נוהג שהיה קיים בעיר משנת 1791 שלא למנות רב לקהילה. אולם, בשנת 1932, לאחר מאבקים ציבוריים, הושגה פשרה והוא כיהן כרב רשמי של העיר לצד הרב יצחק רובינשטיין עד לפטירתו, כאשר הרב גרודזנסקי היה אמון על ההנהגה הרוחנית וההלכתית של הקהילה.
השפעתו של הרב גרודזנסקי חרגה מגבולות וילנה והקיפה את מרבית היהדות החרדית באותה תקופה. הוא היה חבר מרכזי במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל מיום הקמתה ועד לפטירתו, וכן פעל רבות בהקמת ארגון ועד הישיבות.
ספרו המונומנטלי, שו"ת "אחיעזר", הכולל שאלות ותשובות, ביאורי סוגיות והארות הלכתיות. כתיבתו אופיינה בהרחבה ובפיתוח מעמיק של כל סברא ושיטה, תוך פירוט טעמיה ונימוקיה, שלילת דעות אחרות והתאמתה לסוגיות שונות בש"ס.
רבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל, עובדות והנהגות
למרות גדלותו בתורה, הקפיד הרב חיים עוזר גם על קיום מצוות שבין אדם לחברו מתוך מסירות נפש. באחד מימי חג הסוכות, כשהיה חולה ופטור הלכתית מישיבה בסוכה, הזמין עובר אורח שהזדמן לביתו לארוחת צהריים בסוכתו שבחצר.
רבי חיים הסביר לאורח שהוא עצמו יישאר בבית מפאת חוליו, והרי הדין הוא "שמצטער פטור מן הסוכה".
אך עוד בטרם סיים האורח את סעודתו, נראה הרב הישיש בפתח הסוכה, ובצעדים איטיים התקרב לשולחן והתיישב ליד האורח. כשהאורח הביע את תמיהתו, השיב לו הרב: "אמנם חולה אני... ולפי הדין איני חייב עתה במצוות ישיבה בסוכה, אולם הרהרתי זה עתה שאפילו אני פטור ממצות סוכה איני רשאי לפטור עצמי ממצות הכנסת אורחים שאף אברהם אבינו קיים מצוה זו בימי חליו".
בשנות חייו האחרונות, לקראת פרוץ מלחמת העולם השנייה, ביטא הרב גרודזנסקי בכתיבתו את הצער העמוק על מצב עם ישראל, כשהיכל ה' בוער באש ובתי מדרשות וספרי תורה נשרפים. הוא האמין שהפצת תורה, השרשתה וחיזוק הישיבות הם הפתרון למצב.
רבי חיים עוזר גרודזנסקי נפטר ביום ה' באב ת"ש ונקבר בבית העלמין החדש של וילנה. זכותו תגן עלינו.
0 תגובות