שאלה אחת מטרידה כל אדם הזוכה להאריך ימים: האם הזיכרון, האוצר היקר ביותר שלנו, יישאר איתנו עד זקנה ושיבה? עבור ר' יפת ממושב עזריאלי, התשובה נראתה קודרת במיוחד כאשר האבחנה הרפואית הכתה בו ובמשפחתו – תסמינים של אלצהיימר שהחלו לכרסם בשגרת יומו עד למצב שבו לא זיהה אפילו צורת אות.
אך דווקא מהמקום הנמוך, הגיעה הישועה מבין כותלי בית המדרש.
המהפך שהחל בכולל
המהפך התרחש בכולל "תפארת זקנים" ביישוב, המיועד לפנסיונרים השואפים למלא את יומם בתוכן יהודי והוא חלק ממענה תורני ברחבי הארץ לכאלפיים מבני הגיל השלישי.
ר' יפת, שהתמודד עם ירידה קוגניטיבית חדה, החליט להטות שכם ולהצטרף ללימוד הקבוע מדי בוקר. "הגעתי למצב שלא זיהיתי אותיות", הוא משחזר בכאב, "אבל בכולל מצאתי מענה שמותאם בדיוק לאתגרים שלנו".
בסופו של דבר, הלימוד היומיומי, בקצב מותאם ובליווי צמוד, יצר עבור ר' יפת מסגרת קבועה שהחלה להשפיע על תפקודו היומיומי.
"האלצהיימר נעלם לחלוטין"
לא חלפו חודשים ספורים, ובני המשפחה החלו לשפשף את עיניהם בתדהמה. הצלילות חזרה לפניו של ר' יפת; השמות שנשכחו שבו לזיכרונו, והערפל הקוגניטיבי התפוגג. כאשר חזר למרפאתו של הרופא המומחה לבדיקת מעקב, נרשם רגע מפתיע.
הרופא, שראה את הבדיקות החדשות, נותר חסר מילים. "האלצהיימר נעלם לחלוטין", פסק המומחה, כשהוא מתקשה להסביר כיצד מחלה כה עקשנית נסוגה ללא כל התערבות רפואית רגילה. התוצאות הרפואיות דיברו בעד עצמן – המדדים הקוגניטיביים חזרו לרמה תקינה, והתסמינים שאפיינו את המחלה נעלמו.מ
"הפך לאדם חדש"
הרב יוסף תעיזי, ראש הכולל, מעיד על המהפך בעיניים נוצצות: "היה מדהים לראות איך תוך כמה חודשים יפת הפך לאדם חדש. הוא לא רק חזר לעצמו, הוא הפך למשתתף פעיל ששואל שאלות עומק ומעורב בחיי הקהילה".
נראה כי עבור ר' יפת, התורה לא הייתה רק לימוד – היא הייתה סם חיים של ממש, שהחזירה לו את היכולת לחיות חיים מלאים ומשמעותיים.
כיום, ר' יפת משמש מקור השראה לחבריו ולכל מי ששומע את סיפורו המופלא. סיפור שמוכיח כי גם בגיל המבוגר, וגם מול אתגרים רפואיים קשים, לימוד התורה מעניק כוח ומחזיר את האור לחיים.
0 תגובות