אאא

בי"ט בחשוון ימלאו חמש שנים לפטירתו של בעל המנגן והמלחין המפורסם מחצר חסידות מודז'יץ החסיד רבי בן ציון שנקר ז"ל.

רבי בן ציון היה הראשון והחלוץ בהקלטת תקליטים של ניגוני צדיקים וחסידים, כשהוציא לראשונה את התקליט 'מלווה מלכה'. בעקבות תקליט זה הוא המשיך ופרסם תקליטים, קלטות ודיסקים רבים שעל ידם פרסם והפיץ את ניגוני רבותיו אדמו"רי מודז'יץ והאיר על ידם כל פינה נידחת בעולם היהודי, זאת לצד התקליטים הרבים שפרסם מלחניו האישיים שגם כן התקבלו בצימאון ואהבה ע"י יהודים בכל תפוצות העולם היהודי, וניגוניו הם נכסי צאן ברזל בכל בתי ישראל עד עצם היום הזה, כשחלק מהניגונים הולחנו על ידו עוד בימי בחרותו לפני קרוב לשמונים שנה.

חלק מהניגונים מפורסמים כל כך שהם כבר נהיו "עממיים" ונשכח מפי הבריות שם מלחינם הדגול, כדוגמת: מזמור לדוד, המבדיל, אשת חיל, ולירושלים עירך, מנוחה ושמחה, ישיש עליך, בצאת ישראל ועוד ועוד רבים וטובים.

 שרגא הרשטיק עם החזן בנימין נויפלד (ללא קרדיט)

רבי בן ציון הלחין קרוב ל-600 ניגונים בסגנונות שונים, ריקודים, מארשים וואלסים, ניגוני דביקות ואף יצירות ארוכות ומורכבות. כל זאת לצד איסוף ותיעוד יוצאי דופן בהיקפן של אלפי ניגוני רבותיו הצדיקים אדמו"רי חסידות מודז'יץ וחסידיהם, כל פיסת נייר שנכתבו עליה תווים של ניגון נשמרה אצלו כאוצר יקר, כל סליל הקלטה של זקן שזכר ניגונים משנים קדמוניות היה מתויק בזהירות בבית גנזיו, וכל ניגון בוצע על ידו בליווי נגינתו הייחודית בפסנתר בצורה ברורה, נהירה ונעימה, על מנת שיהיה זכר לניגונים, שיהיה אפשר ללמוד אותם בקלות ולשמר אותם לדורי דורות.

כשרונו המוזיקאלי הנדיר, עוד בהיותו נער, הביא לכך שאדמו"רים ורבנים שהגיעו לארה"ב בתחילת המאה שעברה ולאחר השואה, ביקשו מהנער בן ציון שיואיל בטובו להעלות על גבי הכתב ניגוני קודש שונים שהיו שמורים באמתחתם מזה עידן ועידנים ע"מ שלא ישכחו לאחר החורבן הנורא בשואה. כך זכה גם לתעד ולשמר ניגונים מחצרות נוספות מלבד ניגוני מודז'יץ.

אישיותו המיוחדת, כחסיד אמת בעל ענוות חן, על אף כשרונו הרב ופרסומו בעולם, מידותיו התרומיות וידיעותיו הרבות בתורה ובחסידות, הביאו לכך שנתחבב מאוד על אדמו"רים ורבנים רבים מגדולי הדור שראוהו כמקורבם ואיש סודם הן בבחרותו והן כשגדל והיה לאיש ובעל בעמיו, ביניהם ניתן למנות את האדמו"רים מאמשינוב, סטולין, בויאן, קאפיטשניץ, קוז'ניץ, ויז'ניץ, ראדזין, והרבנים: הגר"א סילבר, הגר"י הוטנר, הגרש"פ מנדלוביץ' ועוד...

לצד היותו רודף צדקה וחסד ומאחר ולא רצה ליהנות מעולם הנגינה החסידית בטהרתה לשם שמים, לכן סירב להתפרנס מהתקליטים שהפיק ואת כל הרווחים היה תורם לצדקה ומוסדות תורה, לפרנסתו היה עמל ובזיעת אפיו אכל לחם כשהוא מנסה להסתיר את אישיותו המפורסמת ממכריו בעולם העסקים ע"י שהיה מזהה את עצמו כ'בן שנקר' וכך הם מעולם לא העלו על דעתם שהוא קשור ל'בן ציון שנקר' שאת לחניו היו שרים בשולחן שבת ואת תקליטיו היו מנגנים בבתיהם...

גם מעולם לא רצה להתכבד ע"י השירה והנגינה, ולא חפץ בכך שיעשו סביבו עסק, רק כבוד התורה וכבוד רבותיו היו חשובים בעיניו, וכששכחו להודות לו באיזה אירוע ששר בו בנוכחות רבו האדמו"ר ממודז'יץ זצ"ל, לא הבין מדוע באו להתנצל בפניו על כך, הרי הודו לרבו והוא על עצמו אמר "הרי רק עבד אברהם אנכי"...

 החזן יעקב רובין (ללא קרדיט)

כל ימיו חפץ לעבור ולשיר רק בשטיבל החסידי הקטן, שירה היוצאת מהלב ונכנסת אל הלב, לא חשק ולא נענה להצעות שונות של משרות חזנות גדולות וחשובות בבתי כנסת גדולים ומכובדים, כל רצונו היה לשבת על הספסל לצד חבריו החסידים בשטיבל ושם להנותם ולרוממם בשירתו המופלאה כשהם מצטרפים אליו ושרים יחד איתו, והוא במאור פנים לכל יהודי, זקן או נער, עשיר או עני, ת"ח או יהודי פשוט, משיב לכל שאלה ומספר סיפורים מימי קדם שזכר עוד מנערותו כשחסה בצלם של צדיקי הדורות הקודמים, ומרחיב בסיפורים שמאחורי הניגונים, וכל דקה במחיצתו היתה הנאה רוחנית צרופה.

אמש, מוצש"ק פרשת וירא, אור לח"י חשוון, התאספו מוקירי זכרו וחובבי נגינתו לסעודת מלווה מלכה לכבודו, לזכרו ולעילוי נשמתו, בבית הכנסת 'היכל פנחס' בביתר עילית, לשיר מהניגונים הרבים שהלחין ושפרסם מחצר חסידות מודז'יץ, בהנחייתו ובארגונו של ר' אברהם יעקב טיילור שעוסק גם סביב השנה כולה בהפצת מורשתו המוזיקאלית-חסידית של רבי בן ציון שנקר ז"ל בקהילות ישראל, בהשתתפות בעלי מנגנים, חזנים, זמרים ונגנים, ביניהם: ר' שמואל הורביץ ובניו, ר' בנימין נויפלד, ר' שרגא הרשטיק, ר' אבי מילר, ר' נחמן שטיצר, ר' יעקב רובין, ר' משה (מוסא) ברלין, ר' משה זרצקי, ר' דוד קייטק, ר' ישראל רוטנברג, מקהלת 'בת-רון' בניצוחו של ר' דוד ברים, ועוד... על הקלידים היה נאור גוטליב.

הניגונים הרבים שהלחין ושפרסם ממשיכים עוד ללוות את הפס קול של העולם היהודי ועוד ימשיכו בע"ה עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו כשיקיצו וירננו שוכני עפר ונזכה כולנו יחד לשיר עמו את אותם הניגונים הנפלאים בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisr[email protected]
שרגא הרשטיק עם החזן בנימין נויפלד
שרגא הרשטיק עם החזן בנימין נויפלד (ללא קרדיט)
 (צילום: שאול פניגשטיין)
 (צילום: שאול פניגשטיין)
 (צילום: שאול פניגשטיין)
 (צילום: שאול פניגשטיין)