וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וה׳ בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל:…וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ לְיִצְחָֽק:
האחריות הבין דורית אותה מפגין אברהם אבינו מגיעה לביטויה הסופי בירושה אותה הוא מעניק ליצחק. אברהם אבינו מתחיל את דרכו ברכוש מועט אך זוכה לגדל אותו בעשרות מונים, ולהשאיר לבנו הרבה יותר מאשר הוא קיבל. בשפה של ימינו היינו קוראים לכך צמיחה כלכלית יוצאת דופן.
בעת המודרנית, הצמיחה הכלכלית הפכה למשהו שאנחנו מתייחסים אליו כמובן מאליו. במשך מאתיים השנים האחרונות העושר האנושי ממשיך וצומח באופן עקבי. גם אם הצמיחה הזו מפוזרת באופן מאוד לא שווה בין מדינות ואף בתוך מדינות, וגם אם מדי פעם יש האטה או משבר כלכלי, המגמה היא מאוד עקבית, במיוחד בעולם המערבי, אך לאחרונה אפילו ביתר שאת בחלקים מאסיה.
• המריבה על בארות המים רלוונטית גם בימינו
אבל האם אנחנו באמת מיישמים את הדוגמא של אברהם אבינו? האם אנחנו באמת משאירים לדור הבא אחרינו יותר מאשר אנחנו קיבלנו?
כפרטים, כולנו עושים רבות כדי להשקיע בעתיד ילדינו. אנחנו משקיעים בחינוך ובבריאות שלהם, וחוסכים כל חיינו כדי להוריש להם מספיק כסף כדי שיחיו חיים שופעים יותר משלנו. על פי רוב, רובנו מצליחים להוריש לדורות הבאים הון כספי ו״הון אנושי״ רב יותר משהיה לנו.
אך באופן קיבוצי, אנחנו נכשלים במימד אחד חשוב. אנחנו מורישים לילדינו עולם מזוהם יותר ומערכות טבעיות משובשות יותר. גם ברמת ארצנו, ובטח שברמת העולם כולו, אנחנו מורישים לדורות הבאים ״הון טבעי״ פחות מההון הטבעי שאנחנו קיבלנו. להון הטבעי הזה יש בסופו של דבר גם ערך כלכלי. לאחרונה, כלכלנים מנסים לחשב אם כשלוקחים בחשבון את כל סוגי ההון, כולל ההון הטבעי הזה, עדיין ניתן לומר שההון הכולל גודל מדור לדור. זהו חישוב מאוד מורכב, אבל לפחות על פי חלק מההערכות, כשלוקחים בחשבון את הפיחות בהון הטבעי הצמיחה הכלכלית היא הרבה פחות מוצלחת ממה שנדמה לנו. שינוי האקלים, למשל, עשוי לפגוע קשות בצמיחה הכלכלית העתידית, ועל פי כמה הערכות אפילו להביא לצמיחה שלילית בחצי השני של המאה הזו.
כמובן, אחד משורשי הכשל שלנו להוריש לילדינו הון טבעי רב יותר הוא שההון הזה, בניגוד להון הכספי והאנושי, הוא משאב משותף, כמו מי התהום שדיברנו עליהם בפרשה הקודמת, ולכן אף אחד מאיתנו ואף מדינה לא עושה מספיק כדי לשמר אותו. זה דורש שיתוף פעולה בין מדינות העולם ובשבוע הבא, בכנס האקלים הבינלאומי המכריע בסקוטלנד, נראה אם הנסיונות העולמיים לפעול יחד, בשיתוף, דרך הסכמי אקלים בינלאומיים, יצליחו להציל את המצב ברגע האחרון.
וַיִּֽהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה: …וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים:
מזמן לא בורכו בני האדם בתוחלת חיים גבוהה כזו. הנתונים שבידינו מצביעים על כך שבמהלך 300 השנים האחרונות בערך, תוחלת החיים נעה סביב 30-40 שנה בלבד. למרבה המזל, תוחלת החיים החלה לצמוח במהירות במאה ה-19, ומאז לא הפסיקה לטפס בכל העולם, גם אם בקצב שונה מאוד בין מדינות. תוחלת החיים העולמית של היום היא כמעט 73 שנים, ובחלק ממדינות אירופה היא גבוהה עד 90.
מה גרם לעליה המופלאה בתוחלת החיים? למרות שויכוחים עדיין ניטשים בין מדענים על החשיבות היחסית של כל גורם, די ברור שההתקדמות במדעי הרפואה, כמו המצאת האנטיביוטיקה, השיפור בבריאות הציבור כמו למשל דרך אספקת מים נקיים, והצמיחה החקלאית והכלכלית ששיפרה את רמות התזונה, כולן היו גורמים חשובים.
גם היום, תוחלת החיים ממשיכה לצמוח בכ-0.25 שנים בשנה, ולהזדקנות של האוכלוסיה עשויות להיות משמעויות כלכליות מרחיקות לכת אם היא תגדיל את יחס התלות בין האוכלוסיה הכללית לאוכלוסיה העובדת. עד כמה רחוק תגיע תוחלת החיים? האם נוכל אי פעם להגיע לרמות של אברהם ושרה? אלה מין חיים הם יהיו? ימים יגידו.