אאא

"והָיָה כִי תָבֹאּו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶר יִתֵּן ה' לָכֶם כַאֲשֶר דִבֵּר ושְמַרְתֶם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹאת וְהָיָה כִּי יֹאמְרּו אֲלֵיכֶם בְנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹאת לָכֶם" (פרשת בא פרק יב כה כו)

לכולנו יש פוטנציאל ולא תמיד מכירים בו או משיגים אותו. הפסוק מדבר על קרבן הפסח שיביאו בערב פסח כל שנה ועל זה שהבנים ישאלו 'מָה הָעֲבֹדָה הַזֹאת לָכֶם' 

הראשונים שואלים: מדוע התורה מייחדת את קרבן פסח כמצווה שילדינו ישאלו עליה? יש הרבה מצוות שיכולים לשאול לגביהן ולמה דווקא שואלים על קרבן פסח. הרשב"ם כותב בפשטות "מה העבודה הזאת - המשונה משאר הימים טובים בכמה דברים." הוא לא מסביר במה שונה המצווה הזאת.

רבי עובדיה ספורנו בפירושו על התורה מרחיב על המיוחד   במצוות קרבן פסח  :"מה העבודה הזאת לכם שאינה ביום מקרא קדש כשאר הקרבנות, ולא תוך זמן שאר הקרבנות שהוא מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים, ולמה לא יספיק קרבן אחד לכל ישראל כמו בשאר קרבנות בקרבן פסח צבור"

הספורנו בין היתר מרמז מה מיוחד בעבודה של קרבן הפסח? בני ישראל הביאו את קרבן פסח לפני שיצאו ממצרים, הקב"ה נתן להם את  המצווה על בסיס מה שיקרה בעתיד, הקב"ה ראה את הפוטנציאל בעם ישראל !  אנו  מקיימים את מצוות קרבן הפסח לפני החג,  לא "ביום מקרא קודש".

על החשיבות של ציפיה לעתיד  ופוטנציאל ניתן ללמוד גם  מפסח כאחד משלושת הרגלים. בשני הרגלים האחרים יש אלמנט חקלאי, אנו מודים לה' שדאג לנו בתחילת עונת הקציר (שבועות) ובסוף העונה (סוכות). הילד מבין למה נוסעים לירושלים בתקופות אלו של השנה. הילד שואל על פסח: למה אנחנו נוסעים לירושלים בתקופה זו של השנה? התוצרת רק מתחילה לנבוט, אנו עונים לילד שאנחנו לא רק מודים על מה שקיבלנו אלא מודים על הפוטנציאל. ה' ראה את הפוטנציאל שלנו וגאל אותנו.

הרד"ק בפרשת מקץ מציע שהאחים בעצם זיהו את העומד מולם כמי שנראה כמו יוסף אבל אמרו לעצמם שלא ייתכן שמי שנמכר כעבד יכול להיות אדם כה חזק במצרים. הם לא ראו את הפוטנציאל שלו, לא החשיבו את אח שלהם, לא דמיינו שיש לו את היכולות לעלות לגדולה ולכן לא הכירו אותו.

התשובה לשאלה מה העבודה הזאת לכם, למה אנו מזכירים את מה שקרה לפני  שבני ישראל יצאו ממצרים, למה עולים לירושלים בפסח כשאין עדיין שום תוצרת חקלאית, התשובה היא להראות לנו שה' ראה את הפוטנציאל של עם ישראל, וללמד את החשיבות של ראיית הפוטנציאל שלנו ושל אחרים.