דף סו
*ממונות האשה ולבעל. *שווי השומא בכתובה.
א. ממונות האשה וזכות הבעל 1. מציאתה לת''ק לעצמה ולר''ע לבעלה ומקשינן דלר''ע אפילו העדפה הויא שלה אלא איפוך, ומציאתה הויא כהעדפה ע''י הדחק ופליגי. 2. מעשי ידי האשה לבעלה, ואם עשתה שתים בבת אחת בעי אי חשיבא העדפה ע''י הדחק. 3. בושת ופגם, לת''ק שלה, ולר''י בן בתירא שליש לו ושליש לה, והשליש הנוסף בסתר לה ובגלוי לו, והטעם כיון דאיכא זילותא ואשתו כגופו משא''כ סוסתו בגדו ומשפחתה.
ב. כתיבת שווי השומא בכתובה 1. הכניסה כסף לפרקמטיא מוסיף שליש ופוסק כנגדו, וקמ''ל עיסקא רבה דנפיש רווחא וזוטא שאחריותו קטנה. 2. מה ששׁמו בחתונה וכתבו בכתובה פוסק כנגדו ומוריד חומש וקמ''ל שומא רבה וזוטא, וכן שומא דידה שפוחת ושומא דידיה שמוסיפה להכניס. 3. מנה במקום שלא נהגו לפרטו הרי הוא בשוויו, וה''ה כלי זהב שאינם נפחתים. 4. החתן מתחייב בשמים בשווי עשרה דינרים לכל מנה, ובעי האם לפי השומא ליום הראשון שבוע חדש או כל שנה ועלו בתיקו, ומייתי מעשה מבתו של נקדימון שפסקו לה ארבע מאות זהובים לקופת בשמים ליום. ואמרינו שהכניסה אלף אלפי דינרי זהב מבית אביה, ובגלל שלא עשה צדקה כראוי לו הגיעה לידי ליקוט שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים ובא זה ואיבד את של בית חמיה. 5. זהב שמין בשוויו ולהו''א זו פלוגתא דלת''ק זהב ככלים ולרשב''ג בשוויהן, ולמסקנא פליגי במטבעות שיוצאים ע''י הדחק או כולה כרשב''ג וזהב כותבים בשוויו כדין כליו. 6. הנכסים שהם כפרקמטיא ויש להוסיף עליהם בשומא שליש: בשמים של אנטוכיא, גמלי ערביא, שמלות דבי מכסי, שקי דרודיא, חבלי קמחוניא, ולהו''א אף ארנקי דמחוזא.
שאלות לחזרה ושינון
א. מזונות האשה וזכות הבעל (3)
ב. כתיבת שווי השומא בכתובה (6)