דף ו
*ידים שאינם מוכיחות.
א. ידים שאינם מוכיחות לאביי הויין ידים ולרבא לא משום דבעי הפלאה, והשמועות 1. להו''א במח' אם גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ולרבי יהודה יש להוסיף ודין דיהוי ליכי מינאי, ואמרינן דאביי אתי אף כר''י דדווקא בגט מצריך ידים מוכיחות דבעינן כריתות משא''כ בעלמא, ורבא אתי אף כרבנן דדווקא בגט א''צ ידים מוכיחות שהרי אין אדם מגרש את אשת חבירו. 2. הרי הוא עלי הוי יד לקרבן, ולאביי לא סגי למימר הרי הוא דדלמא זהו הפקר או צדקה או הקדש. 3. הרי זו חטאת לא אמר כלום עד שיאמר חטאתי, ולאביי אתי רק כרבנן והברייתא כר"י.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בידים שאינם מוכיחות והשמועות (3)
ר"ן
א. שמואל דלא אמר דיש להניח מקום ודין 1. ס''ל דבגיטין א''צ, וכדרבא. 2. ס''ל דצריך ונקט חדא.
ב. ידים מוכיחות בגט לרבא, 1. לרשב''א נחשב בזה ידים מוכיחות. 2. לר''ן אינו ידים מוכיחות אלא רק הענין.
ג. ההלכה 1. מינאי, א''צ וכרבנן דהלכה כרבים, ולר''ן צריך דהלכה כרבא. 2. ודין לכו''ע בעינן.
ד. אם תמצי לומר: 1. פאה את''ל יש בקדושין. 2. צדקה, ב' דיעות בר''ן אי הוי את''ל, והר''ן סובר דלא. 3. הפקר את''ל דיש יד לצדקה. 4. בהיכ''ס את''ל יש זימון.
ה. להלכה בידות 1. קידושין חיישינן, דדאורייתא. 2. פאה וצדקה, לרשב''א ספק איסורא ולחומרא, ולר''ן ספק ממונא ולקולא. 3. הפקר וביהכ''ס דרבנן ולקולא.